Nothing particularly interesting this week. I think this will be the last in the series.
1. In Mishlei (19:10) it says לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים. Also, in Mishlei 30: 22 it warns about the terrible result of עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ. Where in our parsha do we find an exception to these warnings.
24:2
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ
Chazal say that this does not describe Eliezer's autonomy. It means that he was a gadol of middos who had vanquished his Yetzer Hara-
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ (בראשית כד, ב), שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. (בראשית כד, ב): הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שֶׁהָיָה שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ כְּמוֹתוֹ.
However: it is kedai to know the Yerushalmi that differentiates among those who had full power over their yetzer: ברכות ט:ה or 67b.אַבְרָהָם אָבִינוּ עָשָׂה יֵצֶר הָרַע טוֹב דִּכְתִיב וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אָמַר רִבִּי אָחָא [וְהִפְשִׁיר] אֶלָּא וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית (והחסד וגומר). אֲבָל דָּוִד לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ וְהָרְגוֹ בִלְבָבוֹ. מַאי טַעֲמָא וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי.Eliezer was a Moshel b'yitzro, he did not make the yetzer hara tov.
2. The Chazon Ish said that even though there is terrible hester panim in our time, hashgacha pratis is still clear in shidduchim. Find where a wicked person expresses recognition of this Hashgacha Pratis.
24:50
וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב.
3. The Rambam in Shvuos 12:6 says
עֶבֶד שֶׁנִּשְׁבַּע אֵין רַבּוֹ צָרִיךְ לִכְפּוֹתוֹ. וַהֲרֵי הוּא אַחַר שֶׁנִּשְׁבַּע כְּקֹדֶם שֶׁנִּשְׁבַּע. לְפִי שֶׁאֵין גּוּפוֹ קָנוּי לוֹ כְּדֵי שֶׁתָּחוּל עָלָיו שְׁבוּעָתוֹ וְנֶאֱמַר בִּשְׁבוּעוֹת (במדבר ל ג) "לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ" מִי שֶׁנַּפְשׁוֹ בִּרְשׁוּתוֹ יָצָא עֶבֶד שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים. וְנִמְצָא זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע עַל נִכְסֵי אַחֵר:
Where do we find the opposite in this parsha? Why is it not a contradiction to the Rambam?24:2-3(ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי.(ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ.Reb Chaim says that it is pashut that in that case, the shvuah is 100% effective. I'm not sure why this is true. Whose shvu'ah is it?
4. In Shulchan Aruch Orach Chaim 222:1 it says that when you hear wonderful news, you should make a bracha, either Shehechiyanu or Hatov v'hameitiv as soon as possible. Where do we see this in this week's parsha?
Rashi 24:52,
וישתחו ארצה. מִכָּאן שֶׁמּוֹדִים עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה:
5. Should a person buy karka for his own kevura?
Obviously buying karka is a chesed for your yorshim, and it is called a segula for arichus yamim. But it may seem from Avraham that he did not make such preparations, but it is . So why didn't Avraham buy before he needed it? Why did he wait for an emergency?
I think this is why he prefaced his request with the words גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם, to explain that he was not a permanent resident and he couldn't purchase a gravesite because he did not know where he would be living when the need arose. (The Zohar says he did not want to buy before because then Efron would investigate and realize that he had a treasure, and either wouldn't sell or would charge a ridiculous amount.
The Zohar says that he didn't want Efron to realize that it was the Mearas Hamachpeila, because then he would charge a ridiculous amount, so Avraham had to act as if it was just a preference under the circumstances.
תָּא חֲזֵי, הַשְׁתָּא אַבְרָהָם בְּחָכְמְתָא עֲבַד בְּזִמְנָא דְּתָבַע קִבְרָא לְשָׂרָה, דְּהָא כַּד תָּבַע לָא תָבַע לִמְעַרְתָּא בְּהַהוּא זִמְנָא, וְלָא אָמַר דְּבָעֵי לְאִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְיהוּ. אֶלָּא אָמַר, תְּנוּ לִי אֲחוּזַת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנַי. וְאִי תֵימָא דְלָא הֲוָה עֶפְרוֹן תַּמָּן. תַּמָּן הֲוָה, דִּכְתִיב וְעֶפְרוֹן יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ בְּנֵי חֵת, וְאַבְרָהָם לָא אָמַר לֵיהּ בְּהַהִיא שַׁעְתָּא כְּלוּם.
אֶלָּא מַה דְּאָמַר לוֹן, אָמַר כְּמָה דִכְתִיב וַיְדַבֵּר אֶל בְּנֵי חֵת וְגו'. וְכִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאַבְרָהָם בָּעָא לְאִתְקְבְרָא בֵּינַיְיהוּ בֵּין מְסָאֳבִין אוֹ דְּתִאוּבְתֵּיהּ הֲוָה עִמְּהוֹן, אֶלָּא בְּחָכְמָה עֲבַד.
That they were allotted more years and for some reason did not live out their given lifespan.
By Adam, because he gave 70 of his years to David.
רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, הָא אִתְּמָר דְּדָוִד מַלְכָּא עַד לָא הֲוָה, לָא הֲווּ לֵיהּ חַיִּים כְּלַל. בַּר דְּאָדָם קַדְמָאָה יָהַב לֵיהּ שִׁבְעִין שְׁנִין מִדִּילֵיהּ, וְכָךְ הֲוָה קִיּוּמֵיהּ דְּדָוִד מַלְכָּא שִׁבְעִין שְׁנִין הֲווּ. וְקִיּוּמָא דְאָדָם קַדְמָאָה אֶלֶף שְׁנִין חֲסַר שִׁבְעִין. אִשְׁתַּכָּחוּ בְּהַנֵּי אֶלֶף שְׁנִין קַדְמָאֵי, אָדָם הָרִאשׁוֹן וְדָוִד מַלְכָּא.
By Avraham, here is the Kli Yakar.כלי יקר כג:א
"ויהיו חיי שרה מאה שנה וגו'". באברהם נאמר אלה שני חיי אברהם אשר חי, הוסיף לומר אשר חי כי היה איש חי רב פעלים בידיעת ה' כל ימי חייו, כי בן ג' שנים הכיר בוראו, מה שאין כן בישמעאל שעשה תשובה בבואו בימים, ובשרה לא נאמר אשר חיתה כי האשה יש לה צער לידה והריון ורשות בעלה עליה ואין כל ימיה נקראו חיים. וי"א שאברהם לא חי כל ימיו הקצובים לו שהרי נחסרו מן ימיו חמש שנים כדי שלא יראה את עשו יוצא לתרבות רעה לכך נאמר אשר חי כי אלו השנים היה חי מכלל שיש עוד ימים אחרים שהיו ראוין אליו כפי טבעו ולא היה חי בהם לפי שנתקצרו ימיו כאמור.
Yitzchak lived to 180. The Medrash says that Avraham died five years before 180 so that he should not see Eisav do his terrible aveiros.
Breishis Rabba 63:12
וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה (בראשית כה, כט), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַיְּבוּ וְרַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אַתְּ מוֹצֵא אַבְרָהָם חָיָה קע"ה שָׁנָה, וְיִצְחָק ק"פ, אֶלָּא אוֹתָן חָמֵשׁ שָׁנִים שֶׁמָּנַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵחַיָּיו מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עֵשָׂו שְׁתֵּי עֲבֵרוֹת, שֶׁבָּא עֵשָׂו עַל נַעֲרָה הַמְאֹרָסָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, כז): כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ. (בראשית כה, כט): וְהוּא עָיֵף, שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ירמיה ד, לא): כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים. רַבִּי אָמַר אַף גָּנַב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (עובדיה א, ה): אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ הִבְטַחְתִּי אֶת אַבְרָהָם וְאָמַרְתִּי לוֹ (בראשית טו, טו): וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם, זוֹ הִיא שֵׂיבָה טוֹבָה וְהוּא רוֹאֶה לְבֶן בְּנוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמְגַלֶּה עֲרָיוֹת וְשׁוֹפֵךְ דָּמִים, מוּטָב לוֹ שֶׁיִּפָּטֵר בְּשָׁלוֹם, זֶה הוּא שֶׁכָּתוּב (תהלים סג, ד): כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים. (בראשית כה, ל):
7. We think of tefilla as cause and effect: We ask, Hashem answers; סיבה, מסובב.
Was this the case in Eliezer’s tefilla and Rivka’s behavior? Eliezer asked that a girl should appear who would do chesed with him and his animals. Was Rivka's appearance and behavior a result of Eliezer's tefilla?
Absolutely not. Reb Meir Simcha. Reb Meir Simcha points out that in הי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת the word הוא adds nothing. It must be that הוא is not Eliezer. It means 'it,' ויהי הוא, the events that transpired were already in place as the result of Hashem's plan. Hashem put the thought into Eliezer's mind so he should see it was bashert.
Reb Meir Simcha's proof is not simply the incongruous הוא. It is because it makes no sense that Rivkah's behavior was a result of Eliezer's words. Rivkah was who she was. On the contrary: if Rivkah's behavior was a 'result' of Eliezer's words, it would say less about who she was.
ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת. לפי דרכי הלשון הו"ל למיכתב ויהי טרם כלה הוא לדבר אך הענין דלפי הנראה הבקשה של אליעזר הוא הסיבה ומה שרבקה יצאת וכדה על שכמה הוא המסובב. אולם האמת לא כן כי השם רצה להראות שרבקה בת זוגו של יצחק שם הדברים בפי אליעזר שיעשה נסיון בהשקיית מים וידע מזה שרבקה בת זוגו וא"כ יציאת רבקה הוא הסיבה והמסובב הוא שידבר זה אליעזר בזה שאמר ויהי מה הוא שהיה שהוא טרם כלה לדבר היינו שדבורו היה מהשם ודו"ק בזה. או שדבר אל לבו במחשבה לבד אם כן ההוי' והמופת הי' רק אליו לבדו.
8. Baalei Dikduk will make it clear that a shoresh that ends with a hei is completely different than a shoresh that ends with an aleph. We find not like that in our parsha. By the mabul it says the rains ended, vayikalei hageshem, with an alef. In this parsha we find the same word spelled with a hei.
23:6
שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־קִבְרוֹ לֹא יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ׃
Rashi
לא יכלה. לֹא יִמְנַע כְּמוֹ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ (תהילים מ') וּכְמוֹ וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם (בראשית ח'):
9. An example of losing all your momentum because you slept for one night.
In 24:51, her family immediately agreed to send her.
הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'.
But then in 24:55 and 57 they want her to stay for a year, and finally, say they will only send her if she agrees.
וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ הוּא וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיָּלִינוּ וַיָּקוּמוּ בַבֹּקֶר וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֻנִי לַאדֹנִי. וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ תֵּשֵׁב הַנַּעֲרָ אִתָּנוּ יָמִים אוֹ עָשׂוֹר אַחַר תֵּלֵךְ.
Perhaps the change was because initially, Eliezer described the Kfitzas haderech (ואבוא היום), and that he didn't even finish talking when she did what he intended to say. So they agreed that it was something that needed to be done immediately! But then he ate, and slept over, and they said, look, it must not be that much of a rush, no emergency. So let's negotiate.
The mussar haskeil is that if you think something through, and you daven, and an opportunity presents itself, seize it. Don't sleep. When you wake up, it's not going to happen so easily.
Alternatively the change was a result of Besuel’s death, since only he had bailus on Rivka. But this is also a serious question, as discussed here:
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת (כד ח)
בקידושין סא: "אם לא תאבה האשה" למה לי, איצטריך סד"א היכא דניחא להו לדידהו ולא ניחא לה לדידה נייתי בעל כרחה, קמ"ל. והיינו, שאברהם אבינו אמר לאליעזר שאפילו אם אביה ומשפחתה של הנערה יתרצו לתת אותה ליצחק, אם הנערה לא תרצה לא יביאוה בעל כרחה. והקשה הגר"י ענגיל זצ"ל בבית האוצר כלל א' אות ב', איך ס"ד שיקחו אותה בעל כרחה, הרי האשה אינה מתקדשת בעל כרחה. ואין לומר שכיון שהיתה קטנה בת שלש שנים ויום אחד, אביה היה יכול לקדש אותה שלא מדעתה, משום שהדין שהאב מקדש את בתו כשהיא קטנה נוהג רק בישראל, דילפינן ליה מדכתיב "את בתי נתתי לאיש הזה", אבל בבני נח דליכא קרא, אין האב יכול למסור את בתו לאישות.
וכן כתב המנחת חינוך במצוה ל"ה [אות י"ג במהדו' מכון ירושלים] ובמצוה ק"צ, דבבני נח לא משכחת לה אשת איש קטנה, דאצלם אין האב מקדש בתו, דבישראל בעינן קרא לזה ובב"נ דליכא קרא אינו יכול להשיאה. [ועי' בערוך לנר סנהדרין נז. ברש"י ד"ה על הגזל, דרק בישראל יש זכויות האב בבתו, ולא בבן נח, עי"ש].
ולכאורה יש לדון בזה לפי"מ שכתב הרמב"ם הלכות עבדים פ"ט ה"ב, דבן נח יכול למכור את בניו ובנותיו לעבדות בקנין הגוף גמור, ויליף לה מקרא עי"ש. א"כ י"ל דאדרבה, בבני נח דיכול למוכרה לשפחות בקנין הגוף לגמרי, ק"ו דהוא הבעלים עליה ויכול ג"כ למוסרה לאישות, ואי"צ קרא לזה, וכמו שאדון יכול למסור את שפחתו הכנענית לאישות לעבדו בעל כרחה [ובפרט דאין קידושין בבני נח, ואי"צ לעשות חלות קידושין], ורק בישראל דאין לו כח למוכרה בקנין הגוף [ויכול למוכרה רק לאמה העבריה דאי"ז קנין הגוף], בזה הוא דבעינן קרא דיכול להשיאה בע"כ, וצ"ע בזה. ועי' לעיל בפרשת לך לך בענין דמי ולדות בבני נח.
10. Chazal learn from וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ that you are not allowed to eat until the animals that depend on you are fed. Where do we see this in our parsha, and also that when it comes to drinking water, people should be served first.
24:32-3,
וַיָּבֹא הָאִישׁ הַבַּיְתָה וַיְפַתַּח הַגְּמַלִּים וַיִּתֵּן תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לַגְּמַלִּים וּמַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ.
ויישם וַיּוּשַׂם לְפָנָיו לֶאֱכֹל
24:14,
וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה
24:18-19
וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ.
וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת.
11. How many sons did Avraham Avinu have.
It would seem there was more than 8 - Yitzchak and Yishmael plus the six listed as the sons of Keturah, and then the additional Bnei Hapilagshim/plural pilagshim. But Rashi says there were only eight, and the plural is just a term used to describe a category of children, Bnei Pilagshim. 25:2, 25:6, and Rashi there.
וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׃
וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יׇקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ׃
וְיׇקְשָׁן יָלַד אֶת־שְׁבָא וְאֶת־דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים׃
וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כׇּל־אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה׃
וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ לְיִצְחָק׃
וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם׃
Rashiהפילגשים. חָסֵר כְּתִיב, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא פִּלֶגֶשׁ אַחַת, הִיא הָגָר, הִיא קְטוּרָה (בראשית רבה). נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּילַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה, כִּדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין, בְּנָשִׁים וּפִילַגְשִׁים דְּדָוִד:
No comments:
Post a Comment