Beshalach 2025

In 2025 I used 1, 2, 3, 4, 5, and 6. I had to ask six because someone called out the first answer before Krias HaTorah.

1.  Prove from this Parsha that prayer is not effective without an act of faith.

2. When the Torah says something is yours, you can do whatever you want with it. Some times, the Torah says it's yours but limits what you can do with it; it's yours, but only for one purpose. Find an example in this week's parsha. 

A more yeshivishe way to ask the question is, "Can you be mekadeish a woman with your portion of the Mon."

3. What solid became liquid, and what liquid became solid.

4. Four times Moshe causes a neis by raising his hands. 

5. Source that daytime meals should be starch and night-time meals should be protein. 

6. What name of Hashem appears only twice in חמשה חומשי תורה (25 times in Tanach) and both are in this parsha.

7. Something in the parsha that is described as being like rock, and lead, and straw.

8. How is the Trop in the beginning of the parsha related to the word "וחמושים"

1.  מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו

אור החיים:

מה תצעק אלי פירוש כי אין הדבר תלוי בידי הגם שאני חפץ לעשות נס כיון שהם אינם ראוים מדת הדין מונעת ואין כח ברחמים כנגד מדת הדין המונעת, ואמר אליו דבר אל בני ישראל פירוש זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיחלק על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס ובאמצעות זה תתגבר הרחמים, ואתה הרם את מטך פירוש באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס ובקע הים כי גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה.

This should not be overstated. From the Gemara in Sotah 37a

קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר: ״סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל״. ועליו מפרש בקבלה: ״הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש ... טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו׳״, ״אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה וגו׳״.

that after Nachshon and Shevet Yehuda jumped in, they called to Hashem, they were mispallel. It seems clear that the lesson is that tefilla without faith is not effective. Even after the act of faith, though, you need tefilla. It did not split until they asked Hashem to save them.

On the other hand, the Gemara there continues and says

 באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני?! אמר לפניו: רבונו של עולם! ומה בידי לעשות? אמר לו: ״דבר אל בני ישראל ויסעו. ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו׳״.

and the Maharsha says

וא"ל הקב"ה ידידי טובעים בים ואתה מאריך כו'. דבמקום סכנה מתפללין תפלה קצרה כדאמרי' במסכת ברכות ונקט לשון ידידי לר"מ דבנימין ירד תחלה לים וזכה דבין כתפיו שכן ובההוא רישא דקרא קראו ידיד לבנימין אמר ידיד ה' גו'. ואמר שא"ל הקב"ה דבר אל בני ישראל ויסעו. לגבי אותן שירדו לים תחלה אין להם אלא ליסע כו' כפירש"י בחומש ולגבי שאר השבטים נטה את ידך גו':

which seems to mean that Yehuda needed nothing because of their bitachon and personal tefilla, but the other Shevatim needed tefilla, at least a tefilla ketzara, and נטה את ידך. This is not like the Ohr HaChaim who says that Yehuda needed the help of the Matteh as well. 

2.  16:15, 

וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃

The Netziv here says that just as in Sukkah 39 by Shviis we darshen lochem l'ochlo to mean it is assur to sell, so too here.

Tosefta Bechoros 3:6,

כל פסולי מוקדשין נמכרין באטליז ונשחטין באטליז ונמכרים בליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנאתן לבעלים רשב"ג אומר מפייס אדם את עצמו בליטרא בבכור לידע מה הגיעו. רבי יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלים אמר לו אכלת היום אמר לו מן יודע שמהמעשר אכל מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים אמר לו קייץ יודע שהבכור אכל מה הקייץ נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול.

קייץ is cheap figs.

Rav Itamar Garbuz brings the Chasdei Dovid there and the Rogotchover here, that they learn this is pshat in the Tosefta, and that if you were mekadesh with Mon it would not be a kiddushin, because משולחן גבוה כזכי. Rogotchover:

לאכלה. ר״ל רק לאכילה גדר קדשים ומשלחן גבוה וכמבואר קדושין דף נ״ב ע״ש בזה. ועיין תוספתא בכורות פ״ג גבי מעשר שני ומן ע״ש, ובירושלמי פ״א [דמע״ש], והוה כמו ק״ק ולכך יש לאו דאל יותר ממנו כו׳.

Rav IG says that you could learn the Tosefta that Mon was cheap because it was rarely sold, because nobody needed any more than he had. But the Chasdei Dovid and the Rogotchover are learning that it can not be sold.

But according to the Netziv, it's not pshat that he is not the baalim, just that it's assur to sell. If so, just as with peiros shviis, if you were over and sold them it is sold. It is yours, but it is assur to do business with it.  He brings the Rash in the beginning of Maaser Sheni that you can give it as a gift, you just can not do business with it.

3.  וחם השמש ונמס, קפאו תהומות בלב ים

and according to Rashi but not Targum Onkelos, נמוגו כל יושבי כנען, meaning dissolved.

4.  Splitting the Yam Suf 14:16, Closing the Yam Suf 14:26, Refidim 17:5 with the matteh, Amalek 17:9-11.

I can't ask "How many times Moshe used the Matteh," because there are many questions about whether Moshe used the Matteh by the Yam and by Amalek. Hashem told him to take the matteh by splitting the Yam Suf, but then it says ויט משה את ידו על הים and doesn't mention the matteh, and for sure by closing the Yam Suf it says nothing about the Matteh. Also by Amalek, Moshe says he will take the Matteh, but the Ramban says that after raising it toward Amalek he put it down and raised both hands -בעת היותו מתפלל וכפיו פרושות השמים לא יתפוש בידו דבר. Also the Netziv, באמת לא השתמש באותו מעשה במטה כלל.  Most, if not all, the mefarshim that I saw, say that he did not use the Matteh during the fight.

So I can only ask about the times raised his hands, with or without a matteh.  

5.  Yoma 75a-b from 16:8

6.  עזי וזמרת and כי יד על כס

As for the question if kah indicates that something is missing by Amalek, why is it used by shiras hayam and so many times in shira in Tanach. Like the Arizal says, yisgadal veyiskadash שמיה is a way of saying that the שם יה should be expanded into the full שם השם.  I think it's something like davka when Hashem seems to have left us that is when His nissim are so wonderful and remind us that despite all, even in an imperfect world, Hashem still protects us.  Similar to the Kli Yakar

 וגם שם של י"ה מורה על מדת הדין כמבואר ברבינו בחיי על פסוק כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז טז) וכל אלו המתיחסים אחר מדת הדין מכל מקום ויהי לי לישועה שנהפכו לי לרחמים ולתשועה וזה דקדוק נכון בתוספת וי"ו של ויהי, ובדין הקב"ה עושה עמי חסד זה מדה כנגד מדה, כי גם אני מברך את ה' על הרעה כשם שאני מברכו על הטובה, ואע"פ שירעו המצרים לנו ולאבותינו מ"מ אני מרומם שמו ית' על כל, ז"ש זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו, אלי ואלהי הכל רמז למדת הדין כי אל לשון חוזק ותוקף

7. The Mitzrim in the Yam Suf.

Rashi 15:5

"כמו אבן" - ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין בינונים כאבן והכשרים כעופרת שנחו מיד

8. It's revii munach, which fits in perfectly to Rashi's second pshat, 

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒

דָּבָר אַחֵר, חֲמֻשִׁים אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה (מכילתא):

This is not really a good Parsha question. The purpose of the parsha questions is specifically to ask questions that most people can't answer unless they are thinking about them during Krias HaTorah and they can if they pay attention. This question is just a riddle, and listening to Krias HaTorah is not going to help you.