1. The Menorah, which was situated right outside the Kodesh kodashim, had decorations called kaftor (25:33.) What two other items with the same letters were nearby.
3. Only one item is described in length and width but not its height.
4. How do we know that besides the description of the Menorah and its accessories, Moshe was shown their image.
5. Which two vessels were hammered out of a block of gold.
6, One who seeks wealth should face north when he davens. For wisdom, south. Why?
Alternatively: Where should the Rabbi's seat be, and where should the president of the shul's seat be.
7. Itemize the living things that were needed to build the Mishkan.
8. In one place, the torah describes things that were carefully lined up to face each other as “a man to his brother.” In two other places, other things are described as “a woman to her sister.”
9. Where did they store the badim of the Aron when they were not traveling.
Alternatively: There are many mitzvos asei in the Parsha. Name the one issur in the parsha.
10. There is a machlokes in Menachos 88b whether the lamps that held the oil were a fixed part of the Menorah or removable. Bring a proof from the simple language of our parsha.
11. Of the four keilim, service vessels, commanded in the parsha, we are told what to do with three of them but we are not told what to do with the fourth. Tell me what they are.
12. In Hebrew, a beginning Mem can be a mem hamakom; it means “the place of.” Example: Rashi in 25:8 says that says Mikdash means ועשו לי מקדש. וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה. Give me three other examples in the parsha.
*************************************************
1. The Menorah, which was situated right outside the Kodesh kodashim, had decorations called kaftor (25:33.) What two other items with the same letters were nearby.
הכפורת שמכסה את ארון הברית (שמות כה יז),
הפרוכת שמפרידה בין הקודש לקודש הקדשים (כו לא),
Ribs, tzal’os, the sides of the Aron 25:12 and the sides of the Mishkan, 26:20
Face, kruvim 25:20 and Lechem Hapanim, 25:30
Hands, the pegs of the krashim, 25:17
Head, the Amudim columns, 26:24
Shoulder, the entryways, 27:14-1
Foot or Leg, yerach, for the base of the Menorah, 25:31
3. Only one item is described in length and width but not its height.
The kapores. The Gemara in Sukkah 5a says it was a tefach thick, proving it from the Misgeres of the Shulchan, which was a tefach. The Chizkuni says the walls of the Aron extended upward to cover the sides of the Kapores so its height was not evident.
ועשית כפרת לא נתנה התורה מדה בעובי הכפרת לפי שלא היה נראה שגבהו של דופן חיצוני של ארון מכסהו.
4. How do we know that besides the description of the Menorah and its accessories, Moshe was shown their image.
25:39, 40.
כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כׇּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה׃ וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר־אַתָּה מׇרְאֶה בָּהָר׃
It also says אשר הראית בהר on the general construction in 26:30, וַהֲקֵמֹתָ אֶת־הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הׇרְאֵיתָ בָּהָר. Rashi there says שֶׁאֲנִי עָתִיד לְלַמֶּדְךָ וּלְהַרְאוֹתְךָ סֵדֶר הֲקָמָתוֹ. So what is different here? This is addressed in Menachos 29a and Tosfos there dh hacha. The Gur Aryeh is the best discussion that I know of, and he also addresses 25:9. Here is the Gur Aryeh.
מגיד שנתקשה וכו'. דאם לא כן למה הוצרך לומר "וראה ועשה בתבניתם". ואף על גב דבמשכן נמי כתיב (להלן כו, ל) "והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר", אמרו בפרק הקומץ רבה (מנחות כט.) שם כתיב "כמשפטו", ו"משפטו" שייך לומר על שהיה מלמד אותו סדר הקמתו, ו"הראית" דכתיב שם כמו "אתה הראית לדעת" (דברים ד, לה), דשייך בענין הידיעה לשון ראיה. אבל כאן דכתיב "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה", לא שייך בענין ה"תבנית" לומר ראיה, אם לא הראה לו הקב"ה תבניתם ממש. וקשה, דהרי כתיב למעלה (פסוק ט) גם כן "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו", והתוספות בפרק הקומץ (מנחות כט. ד"ה הכא) הקשו זה, ותרצו דהכא כתיב "אשר אתה מראה בהר", מה הוצרך לומר "בהר", רוצה לומר בודאי שבהר ירד מנורה של אש, אבל לעיל דכתיב (ר' פסוק ט) "כאשר אני מראה אותך", יש לפרש אותו כמשמעו, על ידי למוד והודעה. אלא דקשיא לי על פירוש התוספות, דאם כן מה שכתוב (ר' להלן כו, ל) "והקמות את המשכן אשר הראית בהר", ורוצה לומר שהיה מלמד לו סדר ההקמה, אם כן "בהר" למה לי, כיון דלא קאי על משכן האש שירד מן השמים:
ולי היה נראה לומר דלא דמי, דלעיל כתיב (פסוק ט) "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'", ורוצה לומר שהראה לו הקב"ה בלמוד את תבנית המשכן שיעשו בסוף, ו"תבנית" דכתיב בקרא קאי על המשכן שיהיה נעשה. אבל כאן דכתיב "וראה ועשה בתבניתם", אין לפרש שיהיה עושה אותם בתבניתם שיהיה להם בסוף, דאין לומר 'עשה כלי זה בתבניתו שיהיה לו בסוף', כי הבי"ת של "בתבניתם" לא יתכן לפרש כך, שהרי עושה תבניתם עצמו, לא "בתבניתם", ולפיכך צריך לפרש "וראה ועשה בתבניתם" שהיה מראה לו תבנית שלהם, ואמר לו "עשה בתבניתם", ופירוש ברור הוא מאוד:
אבל על דברי רש"י יש לדקדק, שאמר 'מלמד שנתקשה משה במעשה המנורה', ואם כן איך יאמר "בתבניתם" לשון רבים, אבל בגמרא (מנחות כט.) קאמר 'מלמד שמנורה של אש ושלחן של אש וארון של אש ירדו מן השמים', פירשו "בתבניתם" על שלשתן. ואין להקשות מהא דאמר שם 'ג' דברים נתקשה משה עד שהראה לו באצבע; מנורה, שרצים, חודש'. דמשמע שלא נתקשה משה רק במנורה, ופירש הרמב"ן דרבי יוסי דקאמר כי ארון של אש ומנורה ושלחן של אש ירדו מן השמים פליג אהא דקאמר רבי ישמעאל דג' דברים נתקשה משה. ואין צריך לומר דפליגי, דלא קשה, דשאני התם שהראה הקב"ה למשה באצבעו, וזהו כי נתקשה במנורה עד שהוצרך להראות לו באצבעו כך תעשה וכך תעשה, כי כאשר מראים לאדם הצורה והוא מבין מיד – אין זה נקרא שהיה קשה עליו, אבל זה שהוצרך להראות באצבעו בענין זה וזה תעשה – נקרא בודאי קשה. אבל לפירוש רש"י שאמר כי משה נתקשה במנורה, ומביא ראיה מהא דכתיב "וראה ועשה בתבניתם", דזה הכתוב מדבר במנורה ושלחן וארון, כדמשמע "בתבניתם" ולא 'בתבניתו', קשה:
ויראה כי דעת רש"י כי כל כלי המקדש הראה לו, ולא בשביל שהיה קשה על משה להבין את צורת שאר הכלים, רק בשביל שהוצרך להראות לו המנורה – הראה לו הכל, שכל כלי המשכן הם כמו כלי אחד, שהם צריכים זה לזה, ואין זה בלא זה, ולפיכך אילו היה מראה לו המנורה בלבד היה כאילו הראה לו חצי דבר, ואין זה [ראוי] כך לעשות להראות לו חצי דבר, שאין זה תבניתו שלימה, והכתוב אומר "ועשה בתבניתם" תבנית שלם, ולכך הראה לו כל הכלים. והשתא לא קשה גם כן מהא דלעיל, דג' דברים נתקשה – מנורה שרצים חודש, ואחר כך מביא שם (מנחות כט.) רבי יוסי אומר ארון של אש ומנורה של אש ושלחן של אש ירדו מן השמים, היינו דודאי שלא נתקשה רק במנורה, אך כי כאשר הראה לו המנורה היה מראה לו כל הכלים, כך דעת רש"י:
5. Which two vessels were hammered out of a block of gold.
The Kapores with the Keruvim, and the Menora. (Also the Chatzoztzros in Behaaloscha.)
25:18 וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת׃
25:36 כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר׃
6, One who seeks wealth should face north when he davens. For wisdom, south. Why?
Alternatively: Where should the Rabbi's seat be, and where should the president of the shul's seat be.
BB 25b אמר רבי יצחק הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין וסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום
Worth knowing: הליכות שלמה תפילה פ"ח ס"א says it means davka when you daven for that thing, not the whole Shmoneh Esrei. But this is a daas yachid mamash and seems to be contradicted from an open Gemara.
As for Rabbi and President's seats; If you are setting the shul up to reflect the Mikdash, then the Rabbi should be where the Menora was, in the south, and the president where the shulchan was, in the north. If the Aron Kodesh is on the east, that means the rabbi would be your right and the president on your left. In the Mishkan and Mikdash it was the opposite, because the aron kodesh was on the west side.
However, the Pri Megadim in OC 94, brought in the MB 94 sk 11. says the Rov should sit to the north of the aron kodesh, because when he davens he will turn toward the aron kodesh, meaning he will turn southward, which is proper, because he ought to be davening for chochma.
I said that this is talui in the machlokes Louis Brandeis and his professor in Harvard law.
In another incident, the (openly anti-semitic) professor continued his antagonism and asked Louis a question during a test. He asked, "If you found a bag of wisdom and a bag of money on the street, which one would you take?" Louis replied, "The one with the money, of course." Attempting to stereotype Louis as greedy, the professor said he would have chosen wisdom. Louis cleverly responded, "Each one takes what he doesn't have."
Accordingly, it seems to me that the Rov ought to daven for wealth, and the president for wisdom. But I guess according to the Pri Megadim the pshat is that each davens to be able to do their job better.
7. Itemize the living things that were needed to build the Mishkan.
Sheep for wool. Goats for skin and also goat hair. The Tachash. Whatever the Tcheiles was extracted from. The worm that provided the dye for תולעת שני, according to the Yerushami Kilayim 9:1, and the ibn Ezra, the Kil Yakar Vayikra 14:4, the Noda BiYehuda OC II:3 and the Malbim in Yeshaya 1:18 learn learn like that. However, Rashi in Yeshaya, the Rambam in Parah Aduma 3:2, the Rashbam, and Rabbeinu Bachaya in 25:3 all say that the dye comes from a plant associated with that worm, not the worm itself.
8. In one place, the torah describes things that were carefully lined up to face each other as “a man to his brother.” In two other places, other things are described as “a woman to her sister.”
Ish el ochiv The Kruvim.
Isha el achosa, and the pegs of the amudim.
Ish el ochiv, 25:20
וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃
The covers, the hooks of the covers,
Ishal el achosa 26:3,5,6
חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃
וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃
חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃
וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃
and the pegs of the amudim in 26:17
שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
9. Where did they store the badim of the Aron when they were not traveling.
Alternatively: There are many mitzvos asei in the Parsha. Name the one issur in the parsha.
25:15 בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.
10. There is a machlokes in Menachos 88b whether the lamps that held the oil were a fixed part of the Menorah or removable. Bring a proof from the simple language of our parsha.
See 25:31,36, 37
וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ.
.כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁ ה אַחַת זָהָב טָהוֹר.
וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ
and Or HaChaim Bamidbar 8:2.
Yes, it’s a machlokes Tannaim in מנחות פ'ח:ת, but the Ohr HaChaim says it’s clear in the pesukim that they were separate, and he is sorry he wasn’t in Eretz Yisrael when the mishna was written to show the Tannaim how clear it is in the words.
11. Of the four keilim, service vessels, commanded in the parsha, we are told what to do with three of them but we are not told what to do with the fourth. Tell me what they are.
This is Reb Chatzkel Abramsky's diyuk.
We are told what to do with the Menorah, the Shulchan, and the Aron. We are not told what to do with the Mizbei'ach.
וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ (25:10)
וְ וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד (25:30)
וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ (25:37) .
Why? Reb Chaim Brown says because the Mizbei'ach is not a kli, it is part of the tzura of the Mikdash, and this is why it was so much larger in the Mikdash, as opposed to the other keilim, which remained the same size as they were in the Mishkan.
12. In Hebrew, a beginning Mem can be a mem hamakom; it means “the place of.” Example: Rashi in 25:8 says that says Mikdash means ועשו לי מקדש. וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה. Give me three other examples in the parsha.
Mizbei’ach/Zavach; Menorah/Neir: Mishkan/Shechina.