Bamidbar 2026

1. What is the lower and upper age to be included in the census of the Leviim? What is the lower and upper age to be included in the census of Bnei Yisrael?

2. Which was the largest shevet? Which was the smallest shevet? Why is the last answer really a half truth?

3. Could someone sleep over at a friend’s house in the Midbar?

4. What was the order of travel.

5. What is the correct percentage of Klei Kodesh, of people who are dedicated exclusively to avodas Hashem?

6. Which uncle of Moshe had the same name as a city.

7. In a seven member family, six had names beginning with aleph.

8. The first Kohanim got their kedusha through anointment. How did the first Leviim get their kedusha?

9. Pidyon Haben is five shekalim. In the parsha of Arachin, last week, we learned that the erech of a child between thirty days and five years is five shekalim. Is the pidyon five shekalim because that is the child's erech when the mitzvah of pidyon goes into effect?

10. Who covered the Keilim of the Mishkan before travel?

11 Besides the ones in charge of the covering, who watched them being covered?

12. Why by Klal Yisrael does it say kol yotzei latzava, but by Kehas it says kol habo latzava.

13.  Who carried the kevesh, the ramp of the mizbei’ach.

14. Can a Kohen become tamei for his Rebbi?

 

 

 

1. What is the lower and upper age to be included in the census of the Leviim? What is the lower and upper age to be included in the census of Bnei Yisrael?

The Leviim, there were two countings. In 3:15 it says 

פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן־חדש ומעלה תפקדם

so anyone over a month old, no matter how old, would be included. The later count, in Parshas Naso, clearly limits the ages to between 30 and 50. 4:39 

מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד

As for Bnei Yisrael, no passuk says an upper age limit explicitly. But  the Sforno here, the Ramban in Bamidbar 26:64, the Shita in BB 117b dh Mikan, and is the pashtus of the Gemara in BB 121b that there the phrase esrim shana va’maala is a gzeira shava those words in Erchin, where above sixty is strictly separate from below sixty, and so here, too, the upper age was 60 years. Tosfos in BB 117b says not like this, but as I said, the Shita there brings from Gilyon Tosfos like the Ramban/Seforno.

See שקל הקדש-ר חיים קניבסקי,דף ד ציון הלכה עז ,

Even though it stands to reason that you wouldn't fight in the army if you were over sixty, there were plenty of jobs to be done besides fighting.

2. Which was the largest shevet? Which was the smallest shevet? Why is the last answer really a half truth?

Largest, Yehuda. Smallest, Menashe. Not really true because Yehuda was 74,600, Menashe and Ephraim were the sons of Yosef, and together totaled 72,700, more than any other shevet except Yehuda.

3. Could someone sleep over at a friend’s house in the Midbar?

Not if the friend is from another shevet. 2:2

איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו

Based on R Dovid Soloveichick I saw in Pardes Yosef Shelach 14 page 513 that the reason Moshe did not send the Nesiim to be meraglim is that based on our passuk, "שכל אחד צריך לחנות ליד מקום שבטו ודגלו ואסור לכ"א לצאת ממקום חנייתו", that nobody could be away from his degel without good reason, and the Nesiim for any reason at all.

ובשם הג"ר דוד סלוביצ'יק שליט"א שמעתי הטעם שלא שלח מרע"ה את הנשיאים עצמם, דלעיל (ב, ב) כתיב: איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בנ"י. והיינו שכל אחד צריך לחנות ליד מקום שבטו ודגלו. ואסור לביא לצאת ממקום חנייתו, ואפי' אי נימא דליחיד היה שרי לצאת במקום צורך, אך י"ל דלנשיא היה איסור לצאת ממקום חניית שבטו ודגלו אפי' בדיעבד, כיון שעי"ז שהנשיא יצא ממקומו יתבטל סדר הדגלים כל עיקר ולכן הוצרך משה לשלוח אחרים עכ"ד ודפח"ח.

4. What was the order of travel.

Counterclockwise, starting from the east. Yehuda’s quadrant, Reuven's group, Levi and the Mishkan, Ephraim's group, and Dan.

5. What is the correct percentage of Klei Kodesh, of people who are dedicated exclusively to avodas Hashem?

3.7%, 22,300 Leviim out of 603,550. Someone pointed out that this is not really correct, because the 22,300 was from a month old, while the 603,550 was from twenty years old and above, perhaps up to sixty, perhaps all. So the percentage is smaller. Additionally, there were the many members of Yissochor who only learned Torah, which increases the percentage.

Just as a curiosity: A genetic analysis was done that found that the percentage of people who called themselves Leviim in today's Jewish population is around 4. The ratio has not changed very much since we were in the Midbar.  As a Wikipedia article puts it, 

In modern times, Levites are integrated in Jewish communities, but keep a distinct status. There are estimated 300,000 Levites among Ashkenazi Jewish communities, and a similar number among Sephardic and Mizrahi Jews combined. The total percentage of Levites among the wider Jewish population is about 4%.

6. Which uncle of Moshe had the same name as a city.

Chevron, brother of Amram.

7. In a seven member family, six had names beginning with aleph.

Aharon, Elisheva, Avihu, Elazar, and Isamar.

8. The first Kohanim got their kedusha through anointment. How did the first Leviim get their kedusha?

By taking the kedusha of a Bechor, whose kedusha began in Mitzrayim. This was accomplished by the Pidyon exchange. 

Haamek Davar 3:41

אלא עיקר המקרא הלז בא ללמדנו דלא בא מנין הבכורים כדי לפוטרן מחמשה שקלים. דלזה לא היה צריך למצות מנין אלא היה הציווי שיעלו הלוים תחת הבכורים. ואם יהיה מותר בבכורים יתנו חמש סלעים. אבל עיקר מצות מנין היה כדי להחל קדושת כ״ב אלף בכורי ישראל על כ״ב אלף לוים. וכל בכור בא עם הלוי למשה. ומשה במאמרו החליף את קדושת הבכורה על הלוי.

People ask on this Netziv that it would not explain the kedusha of the Leviim who were under a month old, and who were not exchanged for any bechor.

9. Pidyon Haben is five shekalim. In the parsha of Arachin, last week, we learned that the erech of a child between thirty days and five years is five shekalim. Is the pidyon five shekalim because that is the child's erech when the mitzvah of pidyon goes into effect?

No. In our parsha (3:47), the obligation of pidyon went into effect on many people who were adults, whose erech is much higher, and their pidyon was still five shekalim. 

10. Who covered the Keilim of the Mishkan before travel?

The Kohanim.

11. Besides the ones in charge of the covering, who watched them being covered?

Nobody. It was prohibited for anyone to watch, and whoever watched would die. 4:15

וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת

4:20

ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו

12. Why by Klal Yisrael does it say kol yotzei latzava, but by the Leviim (in the beginning of next week’s parsha) it says kol habo latzava.

The tzava by Yisrael is the army, and it involved leaving the machaneh. The tzava by the Leviim is working in the Mishkan, or in any case while surrounded by Machaneh Yisrael.

13. Who carried the kevesh, the ramp of the mizbei’ach.

Nobody. The Torah says nothing about carrying the kevesh. I think this is because the Kevesh was a dirt or stone ramp, just like the inside of the Mizbeiach, and was built anew whenever they camped.

It seems obvious, and I have it only because a mechutan of mine, Harav Yitzchok Noble, in his Imrei Yitzchok, asks it for a question and says probably it was included in the job of carrying the Mizbeiach, because the kevesh has certain dinim of the mizbeiach. 

UPDATE:

I have an amazing nephew, Harav Yitzchak Buchalter of Lakewood, a gadol baTorah. I mentioned this to him, and he said:

See the Keren Orah in Zevachim 63a dh kol kivehi as follows:

He says he has no clue as to what kind of kevesh there was, and whether there was a kevesh at all. 

And the Panim Yafos in Vayikra 1:7:

אבל במשכן שבמדבר שלא היה שם כבש שהרי לא נזכר במעשה משכן וגם לא היה אפשר לעשות כבש של ל"ב אמה שהרי לא היה מן המזבח לקלעים שבדרום אלא פחות מכ"ה אמה

and, he continues, even if there was one, it had no kedusha, as it is not mentioned at all.

All of which is very puzzling, because of Rashi in Teruma 27:5, 

וכבש שהיו עולין בו אע"פ שלא פירשו בענין זה כבר שמענו בפרשת מזבח אדמה תעשה לי לא תעלה במעלות לא תעשה לו מעלות בכבש שלו אלא כבש חלק למדנו שהיה לו כבש כך שנינו במכילתא

The next part of that Rashi even addresses the Panim Yafos' problem of the kevesh being too long for the chatzer: 

 וְהַכֶּבֶשׁ הָיָה בִּדְרוֹם הַמִּזְבֵּחַ, מֻבְדָּל מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא חוּט הַשַּׂעֲרָה, וְרַגְלָיו מַגִּיעִין עַד אַמָּה סָמוּךְ לְקַלְעֵי הֶחָצֵר שֶׁבַּדָּרוֹם, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר עֶשֶׂר אַמּוֹת קוֹמָתוֹ, וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר דְּבָרִים כִּכְתָבָן – שָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ – לֹא הָיָה אֹרֶךְ הַכֶּבֶשׁ אֶלָּא עֶשֶׂר אַמּוֹת, כָּךְ מָצָאתִי בְּמִשְׁנַת אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע מִדּוֹת,

(This Rashi is brought down by the Gri'z in the beginning of Beis Habechira.) So what is going on with the Keren Orah and the Panim Yafos, they missed a Rashi??? 

Rashi's girsa in the Gemara in Zevachim 87a also indicates pashtus that there was a kevesh in the Mishkan and that it was nimshach. 

תנו רבנן: ״הנגע במזבח״ – אין לי אלא מזבח; כבש מנין? תלמוד לומר: ״את המזבח״.

Rashi

את המזבח - ומשחת את המזבח (שמות מ, י).לרבות את הכבש:

There was no meshicha of keilim after the Mishkan, so meshicha of the Kevesh can only be in the Mishkan.

The Malbim (צו סימן ג) says that he believes the girsa in our Gemara is not correct, and it should be (as it says in the Sifra, and the Yerushalmi Shabbos Shabbos 7:2) from passuk in Vayikra 2:12  "ואל המזבח לא יעלו" and if so, it is not talking about meshicha, so it might be only in the Mikdash, not in the Mishkan.

[ביאור משנה יא'] ובארו שהוא הדין שהכבש מקדש את הראוי למזבח שנאמר "ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח" שלמד מזה בספרא (ויקרא נדבה פרשה יב) שהוא הדין שאסור להעלות שאור ודבש על הכבש (כמו שבארנו שם (סימן קמב)). הרי מבואר שהכבש דינו לענין הקטרה כמזבח. [ובזבחים (דף פז.) גריס "את המזבח". וגירסת הספרא יותר נכונה]. וכן הכלים מקדשים דכתיב בפר' תשא (שמות ל׳:כ״ז-כ״ח) "ומשחת..ואת מזבח העולה ואת כל כליו..כל הנוגע בהם יקדש" שכולל גם הכלים.

13. Can a Kohen become tamei for his Rebbi?

Maybe. See Sanhedrin 19b

תניא, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו, שנאמר ואלה תולדת אהרן ומשה, וסמיך ליה ואלה שמות בני אהרן , לומר לך, אהרן ילד ומשה לימד, לפיכך נקראו על שמו

and the sefer רביד הזהב  from Reb Dov Ber טריווש, the av beis din of Vilna at the time of the Gaon, on this passuk, who says that he can't understand why this din, that כאילו ילדו, would not be mattir becoming tamei for him. 

To be perfectly honest, he doesn't say that is the halacha, he only says he can't figure out why that is not the halacha.

BUT see YD 375:8

הן שפירשו אבותיו מדרכי צבור כגון המסורות (*פי' מעלילי עלילות שקר) אינו מיטמא להם ולא להרוגי ב"ד ולא למי שמאבד עצמו לדעת ולא לספק כגון שנתערב ולדה בולד חברתה או ספק בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון:

where Reb Akiva Eiger brings a Yerushalmi that it is a baya dlo ifshita, and it would be mitztareif to a sfeik sfeika.

(ש"ע ס"ח) ולא לספק. הוא אינו מיטמא להם והם אין מיטמאין לו כך הוא במתני' וכדאיתא להדיא בש"ע אה"ע (סי' ג' ס"ט) וזהו דלא כשו"ת בית יעקב (סי' ק"ל) ואם הוא ספק בן ט' לראשון כהן או בן ז' לשני ישראל ומת רבו י"ל דרשאי לטמא לו עי' בהרא"ש (הלכות טומאה) שהביא ירושלמי דהוא איבעיא דלא אפשטא אם תלמיד יכול ליטמא לרבו וכתב הרא"ש כיון דלא אפשיטא עבדי' לחומרא וא"כ י"ל דהוי ס"ס ספק שהוא ישראל ואת"ל כהן שמא מותר תלמיד כהן ליטמא לרבו:

Mareh mekomos:

תלמיד שהוא כהן, נחלקו אמוראים בירושלמי אם נטמא הוא לרבו: ר' חמא - או ר' אחא (כן הוא בירושלמי ברכות ג א. וראה ברוקח שטו שגרס ר' אבא) - אומר נטמא לו (ירושלמי נזיר ז א), ור' יוסי אוסר (ירושלמי ברכות שם ונזיר שם).

להלכה כתבו ראשונים שהדבר בספק, ולפיכך לא יטמא לרבו כשיש קוברים אחרים (תורת הבית הארוך לרמב"ן עמ' קלא, והובא בבית יוסף יו"ד שעד; רא"ש הלכות טומאה; רבינו ירוחם אדם נתיב ב ה, וכן פסק הטור שם; ויש שכתבו בתורת ודאי שתלמיד אינו נטמא לרבו אפילו הוא רבו מובהק (האשכול [רצב"א] ב עמ' 174 - 175 שדוקא לנשיא נטמא, ראה לעיל).

So, assuming they weren't hoodwinked by charlatans, those chasidim kohanim who go to their Rebbe's levayah at least can say "kim li" like Reb Acha. 

Behar Bechukosai 2026

1, Two parshios, one close to the other. One says that when faced with a threat to parnassa, just relax, be silent, and put all your needs into Hashem’s hands, and the next one says that when faced with a threat to parnassa, do not just rely on your faith, but do everything in your power to fix the problem. 

2. When does Yovel begin- on Rosh Hashannah or on Yom Kippur.

3.  The Torah explicitly prohibits the intentional infliction of emotional distress, not just as a middah ra'ah, but an issur deoraysa. Which court punishes this infraction? 

4. Usually miracles are a reward for bitachon. Where do we find a miracle that is a response to doubt?

5. During the times of Yovel, land was not sold "in fee simple," for perpetuity. It was sold knowing that it would revert to the seller come Yovel, so you only paid במספר שני תבואות, for the number of years it will produce a crop. If there are ten years remaining till the next Yovel, how many years would the buyer pay for?  

6. What two things are we told can not be sold forever, only for a limited number of years, and both for the same reason.

7. The law of Ribbis is that you can not take from the borrower more than you lent. Find a case where a lender can use the borrower's property for free and also be paid all the money he lent, and it is not called Ribbis. 

8.  If a man bought a field at a time that Yovel was in force, but by the time Yovel came around, it was no longer practiced. Example: Yovel is only in force when the majority of all the twelve tribes lives in Israel. If that changed after a sale, would the buyer have to return the property?

9.  There is a law of Yovel on land, and a law of Yovel on an Eved Ivri. When Yovel comes, the land returrns to its original owner, and the Eved Ivri is released. Oddly enough, when you sell land in Eretz Yisrael to a non-Jew, he has no mitzva of Yovel, and he would never have to return it. Does the law of Yovel apply when a non-Jew buys an Eved Ivri?

10. Where do we find that twenty times five equals five hundred.

11.  What klala that is repeated three times illustrates the endless misery of being a hypochondriac.

12. In five places in Tanach Eliahu is written Eliah, without a vov. Who took the five vovs and is holding them as a security to make sure that Eliahu HaNavi will come back to announce that Mashiach is coming?

13. Which is better, breaking a “matteh” or breaking a “mot.”

14.  At what age does your Eirech, your standardized value, quadruple. At what age does your Eirech drop 70%.

14. Where (in the Tochecha) is there a passuk that refers to a future event in the past tense.

1, Two parshios, one close to the other. One says that when faced with a threat to parnassa, just relax, be silent, and put all your needs into Hashem’s hands, and the next one says that when faced with a threat to parnassa, do not just rely on your faith, but do everything in your power to fix the problem. 

Shmittah/Yovel and Tzedaka. 

25:21

וְכִי תֹאמְרוּ מַה־נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ׃ 

וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים׃

25:35

וְכִי־יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ׃

We are told not to do anything agricultural during the year of Shmittah, and be brave in our bitachon, and the implication is that we should not even store food in anticipation of the oncoming Shmittah. Conversely, when we see a poor person in need of help, we can not walk away saying a kapitel tehillim and praying “Lord, help this poor man.” We are obligated to act as if without our help he will starve.

 

2. When does Yovel begin- on Rosh Hashannah or on Yom Kippur

25: 9 says it begins on Yom Kippur. 

והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם

25: 10 implies it begins at the beginning of the year. 

וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו

So, of course, there is a machlokes Tana’im (RH 8b)  how to deal with this conflict. The Mishna in the beginning of RH is the opinion of Reb Yishmael bno shel Reb Yochanan ben Broka, who holds that Yovel begins on Rosh Hashannah, and the servants are not obligated to work from that moment; but they are legally not released until tekias shofar of Yom Kippur. Their master is still obligated to take care of them, but they do not have to work. The Rabanan hold that it the servants are fully obligated to work until tekias shofar of Yom Kippur.

As for working the land, the Ran in RH holds that even the Rabanan agree that the issur begins on RH. The Ritva says the Rabanan hold the issur only begins on Yom Kippur.

3.  The Torah explicitly prohibits the intentional infliction of emotional distress, not just as a middah ra'ah, but an issur deoraysa. Which court punishes this infraction? 

The Beis Din Shel Maalah, Hashem's court.  Even Clarence Darrow is not going to help you.   25:17

וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ כִּי אֲנִי הֹ' אֱלֹקיכֶם.

4. Usually miracles are a reward for bitachon, for faith. Where do we find a miracle that is a response to doubt?

25:20-21

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו

וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים

See Kol Rom and Madreigas Ha'adam who ask this exact question and give very different answers. Reb Moshe says that if he didn't ask, he would be worthy of the greater miracle of being satiated and healthy from eating a small fraction of what he would need bederech hateva. Only because he is not confident, Hashem will make the lesser miracle of copious production. Reb Yoizel says that the passuk is telling you not to eat less and store more in preparation for Shmittah. Instead, eat as much as you like, and do not worry about the oncoming Shmittah years. Unlike Shabbos, where threre is a mitzva to prepare, unlike Yosef in Mitzrayim, unlike the diligent ant in Aesop's fable, for Shvi'is you are supposed to do nothing but hope. Hashem will ensure there is plenty to eat during the six years and during the seventh. (I have not seen this anywhere else, and I would really like to see support for this enormous chiddush.)

5. During the times of Yovel, land was not sold "in fee simple," for perpetuity. It was sold knowing that it would revert to the seller come Yovel, so you only paid במספר שני תבואות, for the number of years it will produce a crop. If there are forty nine years remaining till the next Yovel, how many years would the buyer pay for?

You would naturally think that since in every ten years you have at least one Yovel, you should deduct it from the price, because they are not "years of crops." But that is wrong. You would pay for all ten, because in the year before Shemittah, it produces as much as it would if you would plant the field during Shemittah, so it is a double or triple crop. (Heard in the name of Rav Chaim Berlin.)

25:21

וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים. 

6. What two things are we told can not be sold forever, only for a limited number of years, and both for the same reason.

Land and Jewish men.

Land, 25:23

והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי

People, 25:40-42

כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך

ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב

כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד

7. The law of Ribbis is that you can not take from the borrower more than you lent. Find a case where a lender can use the borrower's property for free and also be paid all the money he lent, and it is not called Ribbis. 

We see this in the seller's right of redemption of a house in a walled city, in 25:29.

וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ.

Based on Erachin 31. If he redeems the property, the sale should be re-defined as a loan and the house as collateral. The lender is getting back all his money plus the rental income or use of the property for up to twelve months.

8.  If a man bought a field at a time that Yovel was in force, but by the time Yovel came around, it was no longer practiced. Example: Yovel is only in force when the majority of all the twelve tribes lives in Israel. If that changed after a sale, would the buyer have to return the property?

Yes. The requirement to return it after a certain number of years is established at the time of the original sale.  25:15

בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכׇּר לָךְ.

9.  There is a law of Yovel on land, and a law of Yovel on an Eved Ivri. When Yovel comes, the land returrns to its original owner, and the Eved Ivri is released. Oddly enough, when you sell land in Eretz Yisrael to a non-Jew, he has no mitzva of Yovel, and he would never have to return it. Does the law of Yovel apply when a non-Jew buys an Eved Ivri?

Yes, the law of Yovel applies when a non-Jew buys an eved Ivri, and he is released at Yovel. 25:47, discussing a Jew that was sold as an Eved Ivri to a non-Jew.

ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו

Sources that for land sold to a non-Jew, Yovel does not apply.

השגות הרמב"ן מצוות לא תעשה רכ״ז

 צוה עוד על המוכר שלא תמכר הארץ לצמיתות והוא למי שיחזיק בה ולא ינהוג בה דין יובל עמנו הם הנכרים אבל נשמר שתהיה מכירתנו בה שתחזור אלינו על כל פנים ולא נניח אותה בידם לעולם,

Chazon Ish Sheviis 1: 

 ואע"ג שאין העכו"מ חייב להחזיר ביובל דהחזרת יובל מצוה היא ואין העכו"מ חייב בה ואין לומר דלא עדיף מישראל וכדאשכחן בעבד עברי הנמכר לעכו"מ דיוצא ביובל דא"כ מ"ט דמ"ד יש קנין לעכו"מ לחפור בוה בורות... ...,וכ"ה בירו' דמאי פ'א ה'ח דעכו"מ אין מחזיר ביובל....

The Yerushalmi he mentions is discussing Reb Shimon's shittah that יש קנין לגוי בארץ ישראל, and the gemara brings a raya from the issur to sell the land forever- that the issur proves that the land can be sold forever, and that is only possible if a non-Jew buys it, because his purchase is not subject to the laws of Yovel and is permanent.  

אמר ליה כל גרמא אמרה דהיא מסייעה לרבי שמעון. לא תמכר הא אם נמכרה חלוטה היא.

The Chazon Ish mentioned that the difference between land an Eved Ivri is shver, but facts are facts and it is clear that is the halacha.  I was talking to my son Reb Shlomo and he said that in the Brisker approach, the response would be that an Eved Ivri has a din of Yovel in himself, but land has no dinim in itself. This is why we do not make a binyan av from eved to karka. He shtelled tzu the Tosfos in Kesuvos 83 d'h ואין לי עסק בך.

10. Where do we find that twenty times five equals five hundred.

26:8

וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב.

Five will chase one hundred, so one hundred, twenty times five, should chase twenty times as many, two thousand. To chase ten thousand, it should take five hundred. 5:100=500:10,000. But it says that one hundred will chase ten thousand. You see that twenty times five is as strong as five hundred. 

11.  What klala that is repeated three times illustrates the endless misery of the hypochondriac.

  "ונסתם ואין רודף אתכם" (כ"ו,יז), "ונסו מנוסת חרב ואין רודף" (פסוק ל"ו),  "וכשלו איש באחיו וכו' ורודף אין"  (פסוק ל"ז) 

I should say paranoic, but everyone knows that gives away the answer.

12. In five places in Tanach Eliahu is written Eliah, missing a vov. Who took the five vovs and is holding them as a security to make sure that Eliahu HaNavi will come back to announce that Mashiach is coming?

Yaakov took the vovs. 26:42

וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר

Rashi-

וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב – בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת נִכְתָּב מָלֵא (כאן; ירמיהו ל,יח; שם לג,כו; שם מו,כז; שם נא,יט), וְאֵלִיָּהוּ חָסֵר בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת (מל"ב א,ג; (שם,ד; (שם,ח; שם,יב; מלאכי ג,כג). יַעֲקֹב נָטַל אוֹת מִשְּׁמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עֵרָבוֹן, שֶׁיָּבֹא וִיבַשֵּׂר גְּאֻלַּת בָּנָיו.

 This really doesn't belong here, but I want to make sure that I remember this next time I look. R D N Stone suggested I look at the Gur Aryeh.

Gur Aryeh:

יעקב נטל אות משמו. פירש הרא"ם, כי הטעם ה' מקומות דהוי כאילו נשבע בחמשה חומשי תורה שיבוא ויגאל אותם. ואין זה טעם, דכיון דנטל אות משמו של אליה לערבון, למה היה צריך שבועה, ואם שבועה למה ערבון. אבל יש לומר כי הנותן ערבון נותן לו כף יד, כדכתיב (ר' משלי ו, א, ג) "בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפך לך התרפס", 'לך והתר פס'. ויש חמשה אצבעות בכף היד, לכך נטל בחמשה מקומות הוי"ו של אליה, כאילו כפו – שהוא חמשה אצבעות הם – אצל יעקב, והאצבע דומה לוי"ו, לכך הוי"ו מן אליה חסר, והיא נתונה ליעקב. ובמסכת אהלות (פ"א מ"ח) מונה שלשים אברים בפיסת יד של אדם, וחמשה וואוי"ן הם שלשים, שלקח יעקב פיסת ידו של אליהו לערבון שיבוא ויגאל את בניו:

וטעם המדרש הזה, רמז לך כי אליה לא נברא רק שיגאל את ישראל, ולדבר זה עומד. ומכיון שהוא עומד לזה, ולא היה זה עדיין, לפיכך נטל אות מאותיות שמו של אליהו לערבון אצל יעקב, כלומר אליה אין שמו שלם, מפני שכל עצמו עומד לגאול את ישראל בני יעקב, לכן אות משמו נמצא אצל יעקב, לפי שהוא משלים את שם אליה כשיגאול את בניו, וכל זמן שזה לא נעשה – שמו חסר. ותשלום שמו אצל יעקב, שבני יעקב עומדים לגאולה. וכשיהיו נגאלים אז יהא שמו של אליהו שלם, שלא נברא אליה רק לגאול את בני יעקב: 

R N S says the Maharal's older brother, חיים בן בצלאל, in his באר מים חיים, has an even deeper pshat, but I can't access it. If I can when I get back to this, here's the reminder.

 

13. Which is better, breaking a “matteh” or breaking a “mot.”

Matteh, bad: 26:26

בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו

Mot, good. 26:13

וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת.

14. At what age does your Eirech, your standardized value, quadruple. At what age does your Eirech drop 70%.

A man goes from 5 shekel till his fifth birthday and 20 from then till his 20^th. At his sixtieth birthday, his eirech drops from 50 to 15.

 

15. Where (in the Tochecha) is there a passuk that refers to a future event in the past tense.

26:45,

אף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם

See awesome Mishnas R Aharon here on the nature of Nevuah, where he mentions from Achrei Mos, 18:28,

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם

when obviously the Knaanim were still there.

Emor 2026

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely- according to the Tanna in the Braisa misa bidei shamayim, according to Rav Malkos. Is this restriction due to the holiness of Teruma, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

3. Two cases in our parsha where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is an assei.

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

7. What is the calendar date of Pesach?

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

10. When did Klal Yisrael first do the mitzva of Sefiras HaOmer?

11. When is the best time to tell someone to pick up a lambs sandwich?

12.  Our lunar calendar is synchronized to the solar year by adding a month seven years out of 19 because the Torah says that Nissan and Pesach must be in the Spring- as the Rambam says,  "והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר שמור את חדש האביב". Where in our parsha do we see another example of the Yamim Tovim tied to the solar calendar. 

13.  In what sense is the megadeif treated uniquely like a korban.

 

 

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

No. The mitzva is because he is fit to do avodah. Until that time, there is no mitzva to honor him. A kohen before bar mitzva does not do the avodah.

21:8

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך

Chinuch 269  on 21:6

קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש

וְהָיוּ קֹדֶשׁ לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁלֹּא נֹאמַר אַחַר שֶׁזֶּה אֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם, לָמָּה זֶה נַקְדִּימֵהוּ וּנְכַבְּדֵהוּ? עַל כֵּן אָמְרוּ וְהָיוּ קֹדֶשׁ, כְּלוֹמַר הַזֶּרַע הוּא מְיֻחָס כֻּלּוֹ, תָּמִים וּבַעַל מוּם.

Minchas Chinuch there:

והנה הרהמ"ח מביא בשם ספרא דיהי' קודש לרבות בעלי מומין אף על פי שא"ר להקריב לחם אלהיהם מכל מקום הוא בכלל מצוה זו והר"מ שם מביא דמ"ע לקדשו ומביא רק הקרא וקדשתו כי את לחם כו' נראה דבע"מ אינו בכלל זה וצ"ע כיון שמבואר בספרא מריבוי דגם בע"מ בכלל. והנה חללים ודאי אינם מצווים לכבדם דהרי הם כזרים לכ"ד. 

והנה המ"א סימן רפ"ב כתב מסברתו דכהן קטן אינו מצוה לקדשו דאינו ראוי לעבודה ובאמת כאן מבואר להיפוך אף דאינו ראוי לעבוד' מצוה לכבדו וגם קטן אוכל קדשים כמו בע"מ אך שאינו בחלוקה כמבואר בזבחים ובר"מ ע"כ נ"ל לפי דעת הרהמ"ח דגם קטן וחרש מצוה לכבדם.

Rav Chaim K is quoted as having said the MInchas Chinuch’s chiyuv is only miderabanan.  https://beinenu.com/sites/default/files/alonim/211_31_83_0.pdf (the Aspaklaria for Emor תשפ'ג page 132.)

The Ksav Sofer in Gittin 58a points out that the comparison to baal mum is not good, because a baal mum can duchen, but a kattan cannot.

In the next paragraph, (totally unlike his teshuva in OC 15,) he brings something remarkable from his father- that there are two dinim in kvod kohanim. One is כי את לחם אלהיך הוא מקריב, and he can't be mochel on that when he is in that parsha. The other is just the chiyuv kavod because he is a Kohen, and that is his to be mochel. This matches the Chinuch's limud from והיו קודש, to be marbeh all zera Aharon, like the Gemara in Kiddushin 66b about והיתה לו ולזרעו אחריו and ברך ה' חילו.

וראיתי בחידושי אאמ"ו מאוה"ג זצ"ל שכ' דגם הר"ת התכווין למ"ש רבינו פטר אלא דס"ל בזמן שבגדיהם עלי' ולחם אלקי' הם מקריבי' א"א להם למחול ע"כ כי כבוד ד' הוא אבל בזה"ז שאינם משרתי ד' רק מצוה לכבדם וכבוד דדהו הוא יכולי' למחול ותשוב' הר"ת ושל אבינו פטר עולי' בקנה א'

 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely- according to the Tanna in the Braisa misa bidei shamayim, according to Rav Malkos. Is this restriction due to the holiness of Teruma, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

22:10 

וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

22:11

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו

The fact that his avadim knaanim can eat it strongly implies that it is primarily a property issue. Similarly, the Kohen can feed it to his animals, in cases where it is not a waste of food that is fit for human consumption. I'm told this is actually done in Eretz Yisrael now, following Rav Tzvi Pesach Frank and the Chazon Ish.  RShZA holds that even bizman hazeh one should not use it for animal feed as long as it is fit for human consumption.

But honestly, it’s impossible to know. It obviously has kedusha: it can not be eaten by a kohen who is tamei nor when the Teruma is tamei, and that is obviously because of its kedusha. Also, we find no such concept by the zeroa lechayayim and keivah.  Also, the issur tevel to a kohen is not mistavra if it was only a protection סייג concept.

Rashba Nedarim 12a, on being matfis in trumah:

כחלת אהרן וכתרומתו מותר. פירוש משום דחשבינן ליה כדבר האסור ולא כדבר הנדור, וטעמא דמילתא דאע"ג דצריך לקרות להם שם מכל מקום לאו כקרבן הם, כיון שהם מותרים אפילו למקנת כספו של כהן, אלא הרי הם כנכסי כהן ונכסי בניו ובנותיו, אלא שלא זכה אותם רחמנא לאכלן אלא לכהן ולבני ביתו, ודבר האסור הוא, מה שאין כן בבכור שהוא קרבן ואסור לכל, חוץ מזכרי כהונה וכמו שכתבתי למעלה.

And the Raavad Nedarim 1:11

האומר פירות אלו עלי כו' שאין שם דרך להביא אלו בנדר ונדבה. א"א אנו רגילין לפרש מפני שהחלה והתרומה לכהן נכסיו הן וכחולין לגבי ישראל הן והחטאת והאשם כיון שקדושתן ע"י אדם מתפיס בנדר הוא שאין דוקא נדר ונדבה וזהו שרבי יעקב אומר מתפיס בבכור אסור מפני שמצוה להקדישו ואף ע"פ שאינו נדר אבל מתפיס בחלת אהרן ותרומתו מותר אע"פ שחייב להקדישן והטעם כמו שפירשתי שזו נכסי כהן ונכסי אשתו ובנותיו אבל הבכור אינו אלא לזכרים שכל דברים אלו ענינם כאומר הרי הן כקרבן הקרב בירושלים:

 

 

3. Two cases in our parsha where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is an assei.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

22:28

ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

 

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

Yes. It is only unfit to be used as a korban. There is nothing wrong with shechting it for other purposes.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

An entirely different issue, the concern that it may not be a viable animal, mandates that you you know it is not premature - that the gestation was full term. Otherwise, you would have to wait to the eighth day to ensure that it was not a nefel. But if you are sure it is a full term, healthy animal, you can shecht it the day it is born. YD 15:2. 

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

Neither may be done before the eighth day after birth.  22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליה

 But there is a vast difference in halacha. A korban brought before eight days old is 100% passul. A bris done before eight days old is mostly kasher bedi'eved. Here is the Aruch Hashulchan in 262:

זמן המילה ביום השמיני ולא קודם, כמפורש בתורה. ודווקא ביום ולא בלילה. וכך שנו חכמים (יבמות עב ב): "השמיני ימול" – יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר: "ביום". אין לי אלא שנמול לשמיני, נמול לתשיעי ולעשירי ולאחר עשר מניין? תלמוד לומר: "וביום", עיין שם (עיין שבת קלא א). ואם נמול תוך שמונה, כתב הרא"ש בפרק תשעה עשר דשבת (סימן ה') בשם הר"ש, דאין צורך להטיף ממנו דם ברית. ובהגהות מיימוניות פרק ראשון ממילה (רמב"ם הלכות מילה א) כתב דכשמלוהו בלילה צריך להטיף ממנו דם ברית, ולילה אף לאחר שמונה גריע מתוך שמונה וביום. וזהו דעת רבינו הרמ"א, שכתב: עבר ומל בלילה – צריך לחזור ולהטיף ממנו דם ברית. מלו תוך שמונה וביום – יצא. עד כאן לשונו. וסבירה ליה דדעות אלו לא פליגי. ואף שלפי הסברא טפי גריעא תוך שמונה, שעדיין לא הגיע זמנו לימול, מנימול לאחר שמונה שכבר הגיע זמנו ומלו בלילה, ועל כל פנים שוין הן. והרא"ש מחולק עם הג"מ, וזהו דעת רבינו הבית יוסף בספרו הגדול, עיין שם. מכל מקום רבינו הרמ"א לא סבירא ליה כן, וטעמו נראה דביום הוא זמן המילה לכל העולם. ולכן אף על פי שתינוק זה עדיין בתוך שמונה – מכל מקום הוי מילה. מה שאין כן בלילה.

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

The exception is Shavuos.  All are called שבת except for שבועות

Pesach  23:15  וספרתם לכם ממחרת השבת

Rosh HaShannah 23:24  באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה

Yom Kippur מערב עד ערב תשבתו שבתכם  23:32 

Sukkos and Shmini Atzeres  23:39  ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון

(But the Medrashim find a connection for Shavuos too: Example, Lekach Tov/Psikta d'Rav Tuviah:

ששת ימים תעשה מלאכה. ומה ענין השבת אצל המועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות כאלו מחלל השבת. וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. מהו שבת שבתון ללמדך שכל המועדות נקראו שבתון. 

יום טוב ראשון של פסח נקרא שבת שנאמר וספרתם לכם ממחרת השבת. 

יום טוב של עצרת נקרא שבת שנאמר עד ממחרת השבת השביעית זה יום טוב של עצרת שמתקדש מן הלילה ומחרתו יום חמשים, 

ראש השנה נקרא שבתון שנאמר באחד לחדש יהיה לכם שבתון. 

יום הכפורים שבת שבתון. 

סוכות ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון.

Obviously, you can't say that a Medrash is a dochak, but if I saw it anywhere else I would say that it would be better to remain with the he'ara instead of the forced claim that mimochras hashabbos hasheviis means that Shavuos is called Shabbos.)

 7. What is the calendar date of Pesach?

The fourteenth of Nissan, not the fifteenth. Nowhere in Tanach does the word Pesach refer to anything but the Korban. It never is used as the name of the Yomtov.    

23:5-6

בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה

ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו

Even in Yehoshua  5:1, where the Gemara darshans

ויאכלו  מעבור הארץ ממחרת הפסח וגו' (יהושע ה, יא), ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא  אכול דהקריבו עומר והדר אכול

so it sounds like  ממחרת הפסח is the first day of chol hamoed, that just means “the day after they ATE the korban Pesach.”  See Tos RH 13a dh D’akrivu, where RT told the ibn Ezra that ממחרת הפסח can mean two things – bringing and eating.

דאקריבו עומר והדר אכול. הקשה ר' אברהם אבן עזרא הא ממחרת הפסח היינו ט"ו בניסן שהוא מחרת שחיטת הפסח הנשחט בי"ד כדכתיב בפרשת מסעי ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה וזה היה בט"ו והשיב לו ר"ת דה"ק קרא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח כלומר מן הישן מצות וקלוי דהוא חדש אכלו בעצם היום הזה דהיינו ט"ז דאקריבו עומר והדר אכול

 

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

No, you can not, because there is no such passuk. It is only known from our Mesora and drashos of Chazal that it is, uniquely, made of barley flour.  See Menachos 68b.

That Gemara in Menachos brings from R Eliezer that in the passuk in Vayikra 2:14 that says, referring to the Omer,  ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש, the word אביב means barley, as it did in Mitzrayim where it says (Shemos 9:31) כי השעורה אביב, but the Rambam (תמידין ומוספין ז:א) says that barley is Halacha l'Moshe miSinai. Anyway, from the fact that R Akiva argues with R Eliezer you see that it is not a pshat-in-the-word drasha. Aviv just means "premature green" or "milky" stage grain that has a different sugar/starch profile.)

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

23:17 It was made of Chametz. Other menachos are strictly Matza.

ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה’

 

10. When did Klal Yisrael first do the mitzva of Sefiras HaOmer?

Reading our Parsha literally, one would point to 23:10-15 that says the Minchas HaOmer was only when we came to Eretz Yisrael, and Sefiras HaOmer only was a mitzva when there was a Minchas HaOmer.

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את־קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן 

והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן 

ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה לה' 

ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה לה' ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין 

ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם       

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את־עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה

That means, only when you get to Eretz Yisroel will you bring the Korban Omer from Israeli barley, and only then will you have the mitzva of Sefiras HaOmer.

But in fact there are many machlokos about what these pesukim mean. 

A. Did Klal Yisrael bring an Omer in the Midbar, or only when they came to Eretz Yisrael? Tosfos Menachos 45b, yes. Keren Orah Menachos 45b, yes.  Tosfos RH 13 dh דאקריבו, no (brings Yerushalmi Challah 2 that when they came to EY the very old tevuah was assur; if they had brought the Omer in the midbar, it would have been mattir the old tevuah.)  Rash Challah 2:1, no, similar to Tosfos in RH - ותימה גדול למה לא התירן העומר של אשתקד ושמא דלא חל איסור חדש עד השתא וגם לא קרב העומר במדבר דביאה כתיב ביה. Ohr Hachaim here- no. . 

B. Is the Mitzva of Sefira bound to a. actual bringing of the Korban, or b. to a time when  you are obligated to bring the Korban (ר"ח מובא בגרי'ז מנחות ס'ו), or c. to the first day of Chol HaMoed, irrespective of any Minchas HaOmer obligation. Most rishonim, brought in the Ran in the end of Pesachim, only miderabanan. Rambam תמידים ומוספין 7:24 and Shulchan Aruch- deoraysa. (Even according to the Rambam it could be that before they came to Eretz Yisrael they was no mitvah.)

So according to Tosfos in Menachos, they brought the Omer in the Midbar, and of course they also counted Sefiras HaOmer. According to all the rest, they did not bring the Korban, and whether Sefira is tied to the Korban depends on a, b, and c in paragraph B.

But one thing is certain; there was no mitzva of Sefiras HaOmer before Mattan Torah. But the Medrash brought by the Ran in the end of Pesachim says that Klal Yisrael on its own initiative counted the days, out of excitement. So it would be like Birkas Kohanim, which was first said by Aharon without any mitzvah, and then the Torah made it into a Mitzvah, and even though now, both Sefira and Birkas Kohanim may not be a mitzva, Chazal said to do them miderabanan because of their innate symbolic and spiritual weight. The Medrash as brought by the Ran-

ובהגדה אמרו: בשעה שאמר להם משה "תעבדון את אלקים על ההר הזה", אמרו לו ישראל: "משה רבינו! אימתי עבודה זו? אמר להם: "לסוף חמישים יום." והיו מונין כל אחד ואחד לעצמו, מכאן קבעו חכמים לספירת העומר. כלומר: בזמן הזה שאין אנו מביאין קרבן ולא עומר, אלא מחשבין חמישים יום לשמחת התורה כמו שמנו ישראל באותו זמן. וזהו דרך דרש, דעיקרא דמילתא הוא שזהו זכר למקדש.

11. When is the best time to tell someone to pick up a lambs sandwich?

On Shavuos.  23:20

והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני ה’ על שני כבשים קדש יהיו

12.  Our lunar calendar is synchronized to the solar year by adding a month seven years out of 19 because the Torah says that Nissan and Pesach must be in the Spring- as the Rambam says,  "והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה שנאמר שמור את חדש האביב". Where in our parsha do we see another example of the Yamim Tovim tied to the solar calendar. 

By Sukkos, in 23:39. 

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאׇסְפְּכֶם אֶת־תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת־חַג־יְהֹוָה שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן׃

Rashi-

באספכם את תבואת הארץ. שֶׁיְּהֵא חֹדֶשׁ שְׁבִיעִי זֶה בָּא בִּזְמַן אֲסִיפָה, מִכָּאן שֶׁנִּצְטַוּוּ לְעַבֵּר אֶת הַשָּׁנִים, שֶׁאִם אֵין הָעִבּוּר, פְּעָמִים שֶׁהוּא בְאֶמְצַע הַקַּיִץ אוֹ הַחֹרֶף:

13.  In what sense is the megadeif treated uniquely like a korban.

The witnesses and judges do semicha on him before he is executed, 24:14, 

הוֹצֵא אֶת־הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְסָמְכוּ כׇל הַשֹּׁמְעִים אֶת־יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁוֹ וְרָגְמוּ אֹתוֹ כׇּל הָעֵדָה

Brought in the Gaon's Aderes Eliahu, but it's in parenthesis, so I do not know to whom to attribute it:

(והא דצריכי השומעים והדיינים סמיכה כמו גבי קרבן דבעי סמיכה כדי שישא עונו עליו וכן גבי שעיר המשתלח דכתיב וסמך אהרן את שתי ידיו עליו ונשא השעיר עליו את עונותיה' וה"נ העדים והדיינים עשו העבירה בשבילו העדים שאמרו ג"כ והדיינים ששמעו מהעדים לכך סומכין עליו כדי שישא הוא את עונותיהם)