Re'ay 2026

1.  Chazal say (Kid 40a) that a resolution to do good is rewarded as if you had done it, while the intention to do a sin is not punished. The same is true for Brachos and Klalos. Where do we see this in the first few pesukim in the parsha?

2.  The Torah talks about three harim/mountains in this parsha (besides the general location of idol worship.) Two are identified by name, while the third is left unidentified.

3. We are told many times that Hashem rewards a person who does a mitzvah. Where do we find that Hashem rewards a person who refrains from doing an Aveira.

4.  What part of Krias Shema is the formula for overcoming the fear of a person with supernatural abilities who tells you that Hashem has changed His Torah.

5. If a person is the sheriff of the Beis Din, and the Beis Din rules that a man should get malkos, or is to be executed, his son can not carry out the punishment.

Rambam Mamrim 5:13, from Gemara in Sanhedrin 85a.

עבר אביו ואמו על עברה שלוקין עליה והיה הוא חזן לפני הדינים לא יכה אותם. וכן אם נתחיב נדוי לא יהיה שליח לנדותם. ולא ידחף אותם ולא יבזה אותם בשליחות בית דין אף על פי שהן ראויין לכך ולא עשו תשובה:

YD 241:4-5

היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה אפי' נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג אסור לו להכותם ולקללם ואם הכה אותם או קללם פטור ואם עשו תשובה ה"ז חייב ונהרג עליהם אע"פ שיוצאים ליהרג: 

עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה והיה הבן שליח לדיינים לא יכה אותם וכן אם נתחייבו נידוי לא יהא שליח לנדותם ולא ירדוף ולא יכה אותם בשליחות בית דין אע"פ שראויים לכך ולא עשו תשובה:

Bring a Raya to this halacha from our parsha. 

6.  Who executes the person found guilty of sedition against the Torah?

7.  A common animal that you would think is mentioned more often but is actually only mentioned four times in the Torah, all in this week’s parsha. The name is also used in Akdamos and elsewhere in Tanach as an adjective meaning desire or beauty.

8.  The Gemara in Taanis 8b-9a famously says 

ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״עשר תעשר״ — עשר בשביל שתתעשר. אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש, אמר ליה: אימא לי פסוקיך! אמר ליה: ״עשר תעשר״. אמר ליה: ומאי ״עשר תעשר״? אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה: מנא לך? אמר ליה: זיל נסי.

 

This is Chazal's drasha. But what is the result of the mitzva of maaser that is explicitly stated in the Torah.

9.  Is there a mitzva of Aliyah laregel on Shmini Atzeres; in other words, is Shmini Atzeres part of the Shalosh Regalim.

10.  Was there a mitzva of Aliyah LaRegel to the Mishkan, or only to the Beis HaMikdash?

11.  Among Ashkenazim, women make a bracha on mitzvos they do not have to do, such as Lulav and Shofar and Tzitzis. (Sefardim do not, following the Rambam, because וציוונו is really not applicable.) If there was a bracha on Aliya LaRegel, would Ashkenazi women make a bracha on that mitzvah?

12.  Which laws in this parsha refer to the number seven? (5 answers)

13.  The Rambam (6 Y'T 18) says that a person who does not see to it that the poor and lonely are happy on Yomtov does not fulfil the mitzva of simcha. He says

וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו.

The Magid Mishna there says that the Rambam saw in a passuk in our parsha that selfish enjoyment of Yomtov does not fulfil the mitzva of simcha at all. Which passuk does the Maggid Mishna mean?

 1.  Chazal say (Kid 40a) that a resolution to do good is rewarded as if you had done it, while the intention to do a sin is not punished. The same is true for Brachos and Klalos. Where do we see this in the first few pesukim in the parsha?

11:26-28

רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃

אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל מִצְוֺת֙ ה’ אלקיכם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם׃

וְהַקְּלָלָ֗ה אִם לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ ה’ אלקיכם וְסַרְתֶּ֣ם מִן הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא יְדַעְתֶּֽם׃

For Bracha, Tishme'u is enough. For klalah, only Lo tishme'u plus vesartem.

 

2.  The Torah talks about three harim/mountains in this parsha (besides the general location of idol worship.) Two are identified by name, while the third is left unidentified.

11:29, Gerizim and Eival.

12:11 , the Har Habayis. It is not named, but it is referred to.

 והיה המקום אשר יבחר ה’ אלקיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם

3. We are told many times that Hashem rewards a person who does a mitzvah. Where do we find that Hashem rewards a person who refrains from doing an Aveira.

12:23-25

רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר 

לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים 

לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני ה'

Rashi brings part of the Gemara in Makkos 23b that says

״אשר יעשה אתם האדם וחי בהם״.(הקדמת התורה לפרשת עריות)  הא היושב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה. רבי שמעון בר רבי אומר: הרי הוא אומר ״רק חזק לבלתי אכל (את) הדם כי הדם הוא הנפש וגו׳״ ומה אם הדם, שנפשו של האדם קצה ממנו – הפורש ממנו מקבל שכר, גזל ועריות, שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן – הפורש מהן על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות.

On the other hand, there is the Gemara in Kiddushin 39b that says that the schar is only when the opportunity and desire presented themselves and he overcame them:

 רמי רב טובי בר רב קיסנא לרבא: תנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו: עשה – אין, לא עשה – לא. ורמינהי: ישב ולא עבר עבירה – נותנים לו שכר כעושה מצוה! אמר ליה: התם, כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה.

Rabbeinu Yona (Sh'T 3:9 says that even in that case, it's really not the avoidance of the issur, it is the kiyum of the mitzvas assei of yir'as Hashem.

מדרגה השניה – חמר מצוות עשה: יסוד השכר ושרש הגמול חלף העבודה בקיום מצוות עשה. כמו שנאמר (משלי י"ג:י"ג) וירא מצוה הוא ישלם. ונאמר (מלאכי ג':י"ח) ושבתם וראיתם בין עבד אלהים לאשר לא עבדו. והעבודה היא במצות התלויות במעשה. בין שאין בהם זולתי מצות עשה בין יש עמהן לא תעשה. כגון שנאמר (דברים ט"ו:ז') לא תאמץ את לבבך וגו'. ומצות העבודה תתבאר בשער העבודה בעז"ה. אולם ימצא דרך בשכר הנזהר מעבור על מצות לא תעשה. אשר השג ישיג לשכר עושה מצוה כגון אם הזדמן דבר עברה ליד האיש. והתאוה תאוה לדבר ערוה וכבש יצרו כי זה מעקרי יראת הש"י. וכן מי שהזדמן לידו להתעשר באונאה ותרמית ואין ראה ואין יודע. והתהלך בתמו ובר כפיו. שכרו על זה כזורע לצדקה וטורח במצוה. וכן כתוב (תהלים קי"ט:ג') אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כיון שלא פעלו עולה בדרכיו הלכו. וכבר הקדמנו לך פרוש המקרא הזה. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה ישב ולא עבר עברה נותנין לו שכר כעושה מצוה כגון שבא דבר עברה לידו ונצול ממנו. ועוד אמרו (מלאכי ג':ט"ז) ליראי ה' ולחשבי שמו זה הבא דבר עברה לידו ונצול ממנו. גם השכר הזה עקרו ויסודו מצות עשה שכבש יצרו ביראת אלקים כמו שנאמר (דברים י':כ') את ה' אלהיך תירא. 

4.  What part of Krias Shema is the formula for overcoming the fear of a person with supernatural abilities who tells you that Hashem has changed His Torah.

ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך

The passuk (13:4) says that if  you withstand the navi sheker, it is only because of that great Ahava and nothing else.

לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה ה’ אלקיכם אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת ה’ אלקיכם בְּכׇל לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם

The ability to resist the temptation of the false navi is only because of Ahavas Hashem. 

5.  If a person is the sheriff of the Beis Din, and the Beis Din rules that a man should get malkos, or is to be executed, his son can not carry out the punishment.

Rambam Mamrim 5:13, from Gemara in Sanhedrin 85a.

עבר אביו ואמו על עברה שלוקין עליה והיה הוא חזן לפני הדינים לא יכה אותם. וכן אם נתחיב נדוי לא יהיה שליח לנדותם. ולא ידחף אותם ולא יבזה אותם בשליחות בית דין אף על פי שהן ראויין לכך ולא עשו תשובה:

YD 241:4-5

היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה אפי' נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג אסור לו להכותם ולקללם ואם הכה אותם או קללם פטור ואם עשו תשובה ה"ז חייב ונהרג עליהם אע"פ שיוצאים ליהרג: 

עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה והיה הבן שליח לדיינים לא יכה אותם וכן אם נתחייבו נידוי לא יהא שליח לנדותם ולא ירדוף ולא יכה אותם בשליחות בית דין אע"פ שראויים לכך ולא עשו תשובה:

Bring a Raya to this halacha from our parsha. 

13:6-10

זכִּי יְסִיתְךָ אָחִיךָ בֶן אִמֶּךָ אוֹ בִנְךָ אוֹ בִתְּךָ אוֹ אֵשֶׁת חֵיקֶךָ אוֹ רֵעֲךָ אֲשֶׁר כְּנַפְשְׁךָ בַּסֵּתֶר לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ. חמֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם הַקְּרֹבִים אֵלֶיךָ אוֹ הָרְחֹקִים מִמֶּךָּ מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ. טלֹא תֹאבֶה לוֹ וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו וְלֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וְלֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו. יכִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ יָדְךָ תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כׇּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה.

It does not mention every relative but not parents. True, by the Eigel it did, but that was a hora'as sha'ah.

6.  Who executes the person found guilty of sedition against the Torah?

The person he attempted to seduce.

13:10

כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָ֥דְךָ֛ תִּֽהְיֶה בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כׇּל הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃

 

7.  A common animal that you would think is mentioned more often but is actually only mentioned four times in the Torah, all in this week’s parsha. The name is also used in Akdamos and elsewhere in Tanach as an adjective meaning desire or beauty.

Tzvi.

12:15 וְהַטָּהוֹר֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃

12:22   יֵאָכֵ֤ל אֶֽת הַצְּבִי֙ וְאֶת הָ֣אַיָּ֔ל

14:5  אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ

15:22 וְהַטָּהוֹר֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃

Akdamos- צְבִי וְאִתְרָעִי בָן וּמְסַר לָן אוֹרָיְתָא

(also, in the same pesukim, Ayal.)

 

8.  The Gemara in Taanis 8b-9a famously says 

ואמר רבי יוחנן, מאי דכתיב: ״עשר תעשר״ — עשר בשביל שתתעשר. אשכחיה רבי יוחנן לינוקא דריש לקיש, אמר ליה: אימא לי פסוקיך! אמר ליה: ״עשר תעשר״. אמר ליה: ומאי ״עשר תעשר״? אמר ליה: עשר בשביל שתתעשר, אמר ליה: מנא לך? אמר ליה: זיל נסי.

 

This is Chazal's drasha. But what is the result of the mitzva of maaser that is explicitly stated in the Torah.

That you will become a Yarei Shamayim. 

14:22-23

עשר תעשר את כל־תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה 

ואכלת לפני  ה' אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את ה' אלהיך כל הימים

9.  Is there a mitzva of Aliyah laregel on Shmini Atzeres; in other words, is Shmini Atzeres part of the Shalosh Regalim.

No. It is not mentioned in the end of our parsha, because unlike Pesach, Shavuos, and Sukkos, there is no mitzva of Aliyah LaRegel on Shmini Atzeres.  So it must not be part of the Shalosh Regalim.

 

10.  Was there a mitzva of Aliyah LaRegel to the Mishkan, or only to the Beis HaMikdash?

There is no mitzvah until the Beis Hamikdash was built; By each of the Regalim, and in the final passuk, it says במקום אשר יבחר השם, and that means the Har HaBayis. See Ramban 16:11.

וְהִזְכִּיר כָּאן בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם, וְכֵן אָמַר (דברים ט"ז:ט"ז) שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ וְגוֹ' בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, וְלֹא יָדַעְתִּי אִם לוֹמַר כִּי לְאַחַר שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא נֵאָסֵף לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת הָרְגָלִים אֶלָּא בַּמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כַּטַּעַם שֶׁיֹּאמַר (דברים ט"ז:ה') לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אוֹ שֶׁיְּבָאֵר כָּאן שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ לַעֲלוֹת לָרֶגֶל עַד אֲשֶׁר יִבְחַר הַשֵּׁם מָקוֹם לְשִׁכְנוֹ שָׁם:

 However, Shilo was an exception, as is clear in Chagiga 6a from the story of Elkana and Chana. See Ramban Devarim 26:2,

ובספרי (תבוא ב), והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם, זה שילה ובית עולמים, 

 Note: This is a big mevucha. Here's a quick intro I found.

חילוק הפנים יפות בין שילה לנוב וגבעון שרק בשילה היתה עליה לרגל

בסוף פרשת פנחס כתיב (במדבר כט לט): "אלה תעשו לה' במועדיכם, לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם ולמנחותיכם ולנסכיכם ולשלמיכם". ופירש רש"י: אם באתם לדור קרבנות ברגל... או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה - הקריבום ברגל, שמא יקשה לו לחזור ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצא עובר בבל תאחר.

והקשה הפנים יפות, מדוע הוצרך רש"י לתת טעם 'שמא יקשה לו' וכו', הרי בלאו הכי אם לא יקריב הקרבן ברגל, יעבור עכ"פ על עשה, וכמבואר בגמרא בראש השנה (ו.) שאף שבל תאחר אינו עובר אלא אחר ג' רגלים, מכל מקום כיון שעבר רגל אחד עובר בעשה. ונו"נ בשאלה זו ולבסוף הסיק שאפשר לומר שפסוק זה עוסק גם בי"ד שנים של ירושה וישיבה מיד עם כניסתם של בני ישראל אל הארץ, וכן בנוב וגבעון, שבזמנים אלו כיון שלא היה הארון קבוע - לא היה חיוב לעלות לרגל. 

ואמנם מסייג הפנים יפות את דבריו, שכל זה אינו אלא ביחס לאותם השנים, אך בזמן שהיה המשכן בשילה, שם נראה שנחלקו המפרשים אם היה חיוב עלייה לרגל. שכן בפסוק בשמואל (שמואל א' א ג) נאמר על אלקנה: "ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להתשחוות ולזבוח לה' צבקות בשילה", ונחלקו המפרשים בביאור זמן זה 'מימים ימימה', אימתי היה אלקנה בא למשכן שילה. הרד"ק מפרש, מימים ימימה - משנה לשנה, וכמו שנאמר )פסוק ז( : "וכן יעשה שנה בשנה מדי עלותה בבית ה'". אמנם התרגום יונתן תירגם: מזמן מועד למועד. ובעקבותיו פירש רש"י: היה עולה מזמן מועד למועד לשילה. ]והאברבנאל שם הסתפק בזה וכתב, מימים ימימה, פירוש שנה בשנה, והיה עולה בחג האסיף שהוא זמן השמחה. או יהיה פירושו, ממועד למועד ומרגל לרגל, שהיה הולך לשילה שלש רגלים בשנה. ומכל מקום הסיק שהפירוש הראשון יותר נכון, מכח המבואר בהמשך הפסוקים "וכן יעשה שנה בשנה"[.

וביאר הפנים יפות שנחלקו בנידון זה האם היתה חובת עלייה לרגל במשכן שילה, והטעם שלא לחייב בעלייה לרגל, אף שמשכן שילה היה הארון קבוע שם. משום שבמצוות עלייה לרגל נאמר )דברים טז טז(: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר" וגו', ו'מקום אשר יבחר' הוא בית הבחירה, דהיינו בית עולמים דוקא.

וכן דקדק בספר שלמי חגיגה )חגיגה ו.( מדברי רש"י )דברים יב ה( על הפסוק "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה", פירש ש'לשכנו תדרשו' - זה משכן שילה. ואם כן רש"י לשיטתו ס"ל שאף משכן שילה הוא בכלל מקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם, והוא הדין שיהיה חיוב עלייה לרגל במשכן שילה.  

and later

ראיות האמרי אמת והגרי"ז לעלייה לרגל באהל מועד ובמשכן שילה

ובמאסף ישורון )ח"ט עמוד שכה( הובא בשם מרן הגרי"ז, שהוכיח כצד זה שיש חובת עליה לרגל גם במשכן שילה, מהכתוב בתהילים )קכב ג( "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו", ופירש רש"י: ירושלים הבנויה, כשיבנה שלמה בנו בית המקדש כו', כעיר שחוברה לה יחדיו כשילה. והרי בפסוק שם מוזכר גם "שם עלו שבטים שבטי קה", וביאר הגרי"ז שכוונת רש"י שירושלים תהיה דומה בזה לשילה, שיהיה בה מצות עליה לרגל כמו בשילה ולא כפי שהיה עד עתה בנוב וגבעון.

and for me, a really big problem is that if מקום אשר יבחר' הוא בית הבחירה, דהיינו בית עולמים דוקא, then how does that shtim with the undisputed fact that they were makriv the Korban Pesach in Gilgal, Nov, and Gilgal. And by the Pesach it also says מקום אשר יבחר. So I'm at sea on this.

11.  Among Ashkenazim, women make a bracha on mitzvos they do not have to do, such as Lulav and Shofar and Tzitzis. (Sefardim do not, following the Rambam, because וציוונו is really not applicable.) If there was a bracha on Aliya LaRegel, would Ashkenazi women make a bracha on that mitzvah?

No. Because it says זכורך (16:16). 

שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כׇל זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ה’ אלקיך בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר

Unlike other mitzvos which are general but women are excused because of Zman Grama, this mitzva was only given to men. Women are not in the parsha of the mitzva at all.

(Based on R Chaim Kanievsky’s טעמא דקרא  at the end of the parsha.)

Important to know: Reb Chaim's postulate that when the mitzva is directed only to men, a woman who does the mitzva gets no schar at all, should be examined in light of the Rambam who seems to say that even a non-Jew who does mitzvos is rewarded. 

י' שופטים י'

בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר. אין מונעין אותו לעשות כהלכתה.

פיה"מ תרומות (פ"ג משנה ט') "הנכרי והכותי שתרמו תרומתן תרומה" וכתב הרמב"ם "הנכרים אע"פ שאינן חייבין במצוות אם עשו מהם שום דבר יש להם קצת שכר וזהו מן העיקר שלנו, וכיון שהן משתתפין עמנו בשכר, מעשיהן במצוות קיימין"

On the other hand, Reb Moshe (YD II:7) strongly disagrees with this interpretation of the Rambam. Also the Ohr Hachaim in Yisro (19:10) and the Chazon Ish (YD 65:6)  state absolutely that a non-Jew who does mitzvos achieves absolutely nothing.

And my grandson Moshe Lawrence pointed out that even if you read the Rambam differently than Reb Moshe, even the Rambam would not say that a non-Jew who does mitzvos can make a bracha on doing them. Whatever schar he may have is too tenuous to justify a bracha.  Furthermore, it is theoretically possible that a mitzva done by non-Jew has more meaning than Aliyah LaRegel by a woman; before mattan Torah, the mitzvos were universal, as we see that the Avos did the mitzvos. But a mitzva that explicitly states that it is for men has no meaning for women.

 

12.  Which laws in this parsha refer to the number seven? (5 answers)

Shmittah occurs every seventh year (15:1). 

An Eved Ivri or Amah Ivriyah go free on the seventh year, after working for six years (15:12). 

Seven days of Pesach (16:3, 4, 8). 

Seven weeks of counting the Omer (16:9). 

Seven days of Sukkos (16:13, 15).

13.  The Rambam (6 Y'T 18) says that a person who does not see to it that the poor and lonely are happy on Yomtov does not fulfil the mitzva of simcha. He says

וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו.

The Magid Mishna there says that the Rambam saw in a passuk in our parsha that selfish enjoyment of Yomtov does not fulfil the mitzva of simcha at all. Which passuk does the Maggid Mishna mean?

On the other hand, the Rambam does not say that a person who begrudgingly gives tzedaka loses his mitzvah. It is Tzedaka, but he does not get schar. Which passuk shows this, and how is this passuk different than the passuk by simchas haRegel?

16:14

וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.

15:10

נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ.

Rambam 10 Matnos Aniyim 4

כל

הנותן צדקה לעני בסבר פנים רעות ופניו כבושות בקרקע, אפילו נתן לו אלף זהובים, אבד זכותו והפסידה, אלא נותן לו בסבר פנים יפות ובשמחה ומתאונן עמו על צרתו 

By selfish simchas haregel, he says you do not fulfil any mitzvah. By begrudging tzedaka, he says that it is tzedaka, but you do not get the schar the passuk describes.

Eikev 2026

1.   Where do we find a mitzva to use a deprecating epithet for an individual whose persona exhibits the character traits of an oved avoda zara, e.g., sheigitz or shikseh?

2.   Prove that the Ribono shel Olam is less willing to change basic laws of nature than to make a weak army vanquish its stronger enemy. How does this apparently contradict a tefilla we say on weekdays.

3.   Two examples of the dangers of sudden success.

4.   The explanation for why Americans don’t realize how blessed they are to live in this wonderful country.

5.   The Ohr Hachaim says that the word Vehayah, for example in the beginning of our parsha, והיה עקב תשמעון, indicates simcha.  There is a Vehayah in the parsha that seems to completely contradict this.

6.   How many times did Moshe Rabbeinu go up to Har Sinai in this parsha, and how long did he spend there in total?

7. It can be said that the three times Moshe Rabbeinu spent 40 days on Sinai without eating were attainments of Torah, Avodah, and Gemilus Chasadim, Why?

8.   What is the name of the craftsman who made the first Aron Kodesh

9.   Where do we find evidence that the breaking of the first luchos was pre-ordained, or at least anticipated.

10.   Who wrote the second Luchos?       

11.   Where do we see that a Gadol BaTorah is a person you should get a Bracha from?

12.   Where do we find that Hashem spoke to Aharon directly, not through Moshe.

13.   We are told that we should make at least one hundred brachos every day. Do women have this mitzvah?

1.   Where do we find a mitzva to use a deprecating epithet for an individual whose persona exhibits the character traits of an oved avoda zara, e.g., sheigitz or shikseh?

7:26,

וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא.

As explained by Rashi in Shabbos 83b, based on AZ 46a,

יכול לא לשבח ולא לגנאי ת"ל שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא הא כיצד היו קורין אותה בית גליא קורין אותה בית כריא עין כל עין קוץ

 Rashi-

ושקץ תשקצנו לאו לשון שרץ ממש הוא אלא עיקר קרא לכנות לה שם לגנאי אתא:

 

2.   Prove that the Ribono shel Olam is less willing to change basic laws of nature than to make a weak army vanquish its stronger enemy. How does this apparently contradict a tefilla we say on weekdays.

7:22

וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.

You see that while Hashem told them that they would easily overcome the armies of Canaan, it would take greater zechusim to overcome the animals that would overrun the land.

In Tachanun, Dovid Hamelech asked that he be punished not by the hand of man, but instead some natural disaster.

To explain the difference, I remember Reb Moshe emphatically telling me that in war, there is no teva. That being the case, it makes sense that a miraculous victory in battle is only a difference in degree, not in kind. I think the same can be said about plagues, that they are directly in the hands of Hashem, and there is no real "natural course of events."  On the other hand, animals are part of teva, and a change in their behavior is literally shinui hateva, akin to Krias Yam Suf.

Gary Schreiber said that the enemies of Klal Yisrael were resha'im and deserved their fate. Animals are simply doing what they were created to do and can not be blamed for their behavior when there is a great change in their environment.

 

3.   Two examples of the dangers of sudden success.

7:22

וְנָשַׁל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה.

6 :10-12

וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ  ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא־בָנִיתָ׃

וּבָתִּים מְלֵאִים כׇּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא־חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ׃

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן־תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃

This goes hand in hand with Reb Meir Simcha's idea in 8:10 that bentching after eating is because when we are satiated, it is easier to forget there is a Ribono shel Olam. We do not bentch after learning, because adderabba, learning increases our yiras shamayim- if we made the bracha before learning.

4.   The explanation for why many Americans don’t realize how blessed they are to live in this wonderful country.

8:3

וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהוָה יִחְיֶה הָאָדָם.

When you are born lucky, you don’t appreciate how lucky you are. That is why Hashem made us so hungry before giving us the mann- so that we would realize what a treasure Hashgacha Pratis and the mann were.

 

5.   The Ohr Hachaim says that the word Vehayah, for example in the beginning of our parsha, והיה עקב תשמעון, indicates simcha.  There is a Vehayah in the parsha that seems to completely contradict this.

8:19

והיה אם שכוח תשכח את ה' אלוקיך והלכת אחרי אלהים אחרים

Possible answers: Rav Chaim Kanievsky: The Vehayah there is that even though the sins are so bad that Hashem will not want teshuva, they will do teshuva anyway and be brought back.

Also Rav Chaim Kanievsky: Or that the worst part of the sin is that their conscience won’t bother them- the Vehayah refers to their happiness in sinning.

Reb Tzadok: the joy of kedusha is heightened by the awareness of the existence of its opposite.

6.   How many times did Moshe Rabbeinu go up to Har Sinai in this parsha, and how long did he spend there in total?

3 times; and 120 days.  9:10, 

בַּעֲלֹתִי הָהָרָה לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִמָּכֶם וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי. י

9:18,

וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהֹוָה כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַלְתִּי וּמַיִם לֹא שָׁתִיתִי עַל כׇּל חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר חֲטָאתֶם לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְהַכְעִיסוֹ

and 10:4.

וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. דוַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְהֹוָה אֵלָי.

Elsewhere in Chumash, Moshe went up to Sinai to talk to the Ribono shel Olam at the Sneh, Shemos 3:1

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר וַיָּבֹא אֶל הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה.

 and when Hashem put him in the nikras hatzur and passed over him, Shemos 33:21-22

וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל־הַצּוּר׃ 

וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד־עׇבְרִי׃

.As I have discussed elsewhere, it is a mistake to think that as soon as Mattan Torah was over, Sinai became spiritually insignificant. Besides these instances, Eliahu also went up to Sinai to experience a unique gilui Shechina.

7. It can be said that the three times Moshe Rabbeinu spent 40 days on Sinai without eating were attainments of Torah, Avodah, and Gemilus Chasadim, Why?

The first time was just to learn the Torah. The second was prayer that Hashem forgive Klal Yisrael. The third was to receive the metaphysical gift of the Luchos to replace the ones that were broken, which was a chesed for Klal YIsrael.

8.   What is the name of the craftsman who made the first Aron Kodesh

Moshe. 10:1

וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי׃

Moshe made this aron before getting the second luchos. Betzalel only made his aron after Moshe came down with the second luchos.  This is clear in the simple meaning of the pesukim. The Aron of Moshe was just wood. The commandment to Betzalel to make the Aron only was given after Moshe came down with the second luchos. The Aron of Moshe was without any doubt separate from what Betzalel later made.

 

9.   Where do we find evidence that the breaking of the first luchos was pre-ordained, or at least anticipated.

From the fact that Moshe was only commanded to make a box to hold the second luchos, but not for the first. (Ramban) Exactly what this container was, and the purpose it served, is a great machlokes among the rishonim.

10.   Who wrote the second Luchos?       

Hashem.  Do not pay attention to any Medrashim or drashos that say not like this. 10:1-2 and 4

בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ.

וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן. 

וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי. 

וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי. 

 The reason I said to ignore any Medrashim that seem to say otherwise is because I once mentioned such an idea to Reb Moshe, and he immediately dismissed such a possibility. He said that there can not be any such Medrash because the pesukim are absolutely clear that Hashem wrote the second luchos.

 

11.   Where do we see that a Gadol BaTorah is a person you should get a Bracha from?

10:8

בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' את שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה׃

 וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ can’t be Birkas Kohanim, because then it’s only the regular Leviim.  לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה  can’t be carrying the Aron, because then it’s not the Kohanim. It must refer to the dedication of Shevet Levi to a life of study of Torah. From here you see that if  you need a bracha, go to someone whose life is dedicated to the study of Torah. (Netziv in Haamek Davar here, and Gemara BB 116a-

דרש ר' פנחס בר חמא כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים)

 

12.   Where do we find that Hashem spoke to Aharon directly, not through Moshe.

10:9

עַל־כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֶיךָ לוֹ׃

13.   We are told that we should make at least one hundred brachos every day. Do women have this mitzvah?

The Gemara derives this from 10:12,

וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה ה' אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת ה' אֱלֹהֶ֜יךָ

as if  מה  were really מאה. There is no reason to think that the word ישראל would refer only to men. (See Piskei Teshuvos 46:9) 

However, since (even if it is an obligation instead of something to try to do) it is a din derabanan, it is impossible to know what the original takana was, and you can't prove much from the asmachta Chazal use. All but one of the poskim who talk about it assume that the takana was not intended for women for varying reasons. The only exception that I know of is Rav Ovadia Yosef in his Yabia Omer who says that the takana applies to women no less than men.

Va'eschanan 2026

 1.  Generally, when we refer to Hashem as ykvk, Hashem, it implies the attribute of rachamim, and when we say elokim it impliesthe attribute of justice. Where in our parsha is this not necessarily true, that it says ykvk but it means din.

2.   The definition of Tefilla is asking the Ribono shel Olam for something. When you know there is no chance of being answered, you should not daven- the Gemara calls it a "Tefillas Shav." Moshe did not ask to be let into Eretz Yisrael as long as he thought Hashem had made an oath to not let him in . There are two pesukim in the parsha that tell us what the purpose of tefilla is. Is there a difference between the intention of Tefilla and the purpose of Tefilla?

3   Although Hashem forbade Moshe to enter the land of Israel, He did allow him to see the entire land, commanding him (3:27) to ascend to the top of a mountain, ראש הפסגה, and raise his eyes westward, northward, southward, and eastward in order to take in the entire land. As Moshe was standing to the east of the land of Israel, why did Hashem command him to also look to the east, as the land he would see in this direction wasn’t part of Israel?

4  Where does it say that if a person forgets his Torah learning out of indifference, he is risking his very life.

5.   In parshas kerias shema we see the mitzva to teach your torah to your children- ולימדתם אותם את בניכם. Does a grandparent have a mitzva to teach his grandchild?

6. Back in Beshalach, three days after they left Mitzrayim, they came to a place called Marah, and the passuk says (Shemos 15:25)

 שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ

Gemara in Sanhedrin 56b-

עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה, שֶׁבַע שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ, וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן דִּינִין וְשַׁבָּת וְכִיבּוּד אָב וָאֵם.

It's hard to know why these mitzvos were given seven weeks before Mattan Torah, three days out of Mitzrayim. But where do we see in this parsha a statement that two of the three mitzvos mentioned were given before Mattan Torah. 

7  Where do we see that for repaying a debt, you are rewarded as if you did the greatest of mitzvos.

8.    The Medrash here (29:4) says that with each dibbur, the people’s souls left their bodies (פרחה נשמתם ) and Hashem had to bring them back to life, with תורת ה' תמימה משיבת נפש.

שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו שנאמר (דברים ה, כא) ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו וכתיב (שם) ואת קולו שמענו מתוך האש ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר (שיר ה, ו) נפשי יצאה בדברו אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא יש מלך משיא בתו והורג אנשי ביתו כל העולם כולו שמחים ובניך מתים מיד חזרה נשמתן שנאמר (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש

In the Gemara  (Shabbos 88b) it says יצתה נשמתן

ואריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

Prove to me that whatever פרחה נשמתם and יצתה נשמתן  mean, it does not mean they died.

9.   The Rambam says there is a mitzva to know there is a Ribono shel Olam. We know there is a mitzva to have faith. Many people have argued that faith and knowledge are incompatible. Faith means belief in something you can not prove. Mark Twain said "Having faith is believing in something you just know ain't true."  Where do we see in our parsha that Yediah, rational certainty, and Emunah, emotional certainty, are not mutually exclusive, but instead work together.

1.  Generally, when we refer to Hashem as ykvk, Hashem, it implies the attribute of rachamim, and when we say elokim it impliesthe attribute of justice. Where in our parsha is this not necessarily true, that it says ykvk but it means din.

Right in the beginning, in 3:23-24

וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר׃ 

אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת־עַבְדְּךָ אֶת־גׇּדְלְךָ וְאֶת־יָדְךָ הַחֲזָקָה

The ykvk is pronounced Elokim, so it might mean justice, not mercy. That's what Rashi says. The Ramban says no, here too it means mercy, because that's how it is written.

The machlokes, in my opinion, relates to Reb Moshe's teshuva in OC I:32 6   and OC IV:24 page מא (where he brings the Brisker Rov al haTorah here) about kri/ksiv in general and when you read ykvk and pronounce it adnus do you have to see the word when you read it. 

The Pr"M in E"A 141:9 says you can read it baal peh, but the Shaarei Ephraim Shaar 3:3 says the contrary, that you have to look inside. 

2.   The definition of Tefilla is asking the Ribono shel Olam for something. When you know there is no chance of being answered, you should not daven- the Gemara calls it a "Tefillas Shav." Moshe did not ask to be let into Eretz Yisrael as long as he thought Hashem had made an oath to not let him in . There are two pesukim in the parsha that tell us what the purpose of tefilla is. Is there a difference between the intention of Tefilla and the purpose of Tefilla?

I think the purpose of tefilla is to become close to Hashem by asking that Hashem relate to you through Middas HaRachamim. I say this because otherwise, what is the point of telling us that Moshe davened 515 times, and did not get what he wanted.  It must be that the purpose of tefilla is to bring middas harachamim, and even the greatest middas harachamim is not necessarily what you want. In Moshe’s case, the rachamim was that he was allowed to see the land, and that his talmid Yehoshua would carry his legacy forward.

Example: the Zohar here:

(דברים ד') ויאמר יי' אלי רב לך אל תוסף וגו'. אמר רבי חייא, אמר ליה קודשא בריך הוא למשה, משה, רב לך דאזדווגת בשכינתא, מכאן ולהלאה אל תוסף, רבי יצחק אמר, רב לך בנהירו דשמשא דהוה גבך, אל תוסף, דהא זמנא דסיהרא מטא, וסיהרא לא יכיל לאנהרא, עד דיתכניש שמשא. אבל וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו. אנת דהוא שמשא, בעי לאנהרא לסיהרא, והא אתמר.

Also, in 4:7 it says

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כה' אלהינו בכל קראנו אליו

Not that we get what we ask for, but that Hashem is close to us when we daven.

However, that connection only happens when you think there is a chance of the tefilla being answered.

 

3.    Although Hashem forbade Moshe to enter the land of Israel, He did allow him to see the entire land, commanding him (3:27) to ascend to the top of a mountain, ראש הפסגה, and raise his eyes westward, northward, southward, and eastward in order to take in the entire land. As Moshe was standing to the east of the land of Israel, why did Hashem command him to also look to the east, as the land he would see in this direction wasn’t part of Israel?

I think the simple answer is that he was on the west side of Gilad, the area they already conquered, and he was told to look at the entirety of Eretz Yisrael- what they had already taken, which was behind him, to the east, and what they were about to conquer.

Some say it does not mean eastward, it means look at the east side of Eretz Yisrael. Divide the land into three; north, central, and south, and central subdivided into east and west.

Rav Sorotzkin in Oznayim L’Torah says- because the lands of the Keini, Kenizi, and Kadmoni, were not given to us at the time of Yehoshua.  We will not take them until Mashiach comes. It is on that area that Moshe Rabbeinu looked.

Breishis 15:19-

ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת

את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני

ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים

Rashi

"את הקיני" - (ב"ר) עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא שבעה גוים והשלשה אדום ומואב ועמון והם קיני קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיהו יא)

Rav Sorotzkin’s pshat is great, and I wish it were correct, but it is not.  He forgot a Gemara in BB 56a which says clearly that Moshe did not gaze upon that part of the land which would only be given in the time of Mashiach.

אמר רב יהודה אמר שמואל גכל שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר לאפוקי מאי לאפוקי קיני קניזי וקדמוני

The Sifri in Vezos Habracha that he mentions only says “עד הים האחרון” means that Hashem showed him all the future held until bias HaMashiach. He extrapolates so that it means Hashem showed him the eastern lands that will be part of Eretz Yisrael in Yemos HaMashiach. The Gemara clearly says that Hashem did not show him the eastern lands of K, K, and K.

 4  Where does it say that if a person forgets his Torah learning out of indifference, he is risking his very life.

4:9

רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך

Avos 3:8

רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כָּל הַשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד) רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ. יָכוֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, הָא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ עַד שֶׁיֵּשֵׁב וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ:

  Question: Can you think of why forgetting is such a sin, but not learning in the first place is not?

5.   In parshas kerias shema we see the mitzva to teach your torah to your children- ולימדתם אותם את בניכם. Does a grandparent have a mitzva to teach his grandchild?

4:9-10

וְהוֹדַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃

י֗וֹם אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י ה' אֱלֹהֶ֘יךָ֮ בְּחֹרֵב֒

6. Back in Beshalach, three days after they left Mitzrayim, they came to a place called Marah, and the passuk says (Shemos 15:25)

 שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ

Gemara in Sanhedrin 56b-

עֶשֶׂר מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בְּמָרָה, שֶׁבַע שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּנֵי נֹחַ, וְהוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן דִּינִין וְשַׁבָּת וְכִיבּוּד אָב וָאֵם.

It's hard to know why these mitzvos were given seven weeks before Mattan Torah, three days out of Mitzrayim. But where do we see in this parsha a statement that two of the three mitzvos mentioned were given before Mattan Torah. 

5:12

שָׁמוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ  יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ׃

5:15

כַּבֵּד אֶת־אָבִיךָ וְאֶת־אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ

7.   Where do we see that for repaying a debt, you are rewarded as if you did the greatest of mitzvos.

5:16

כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלהיך למען  יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך

ירושלמי פרק א דפאה 

כבד את ה' מהונך ממה שחננך מפריש לקט שכחה ופאה ומפריש תרומה וכו' ועושה סוכה ולולב שופר ותפילין וציצית ומאכיל את העניים וכו', אם יש לך אתה חייב בכולן ואם אין לך אין אתה חייב באחת מהן, אבל כשהוא בא אצל כיבוד אב ואם בין שיש לך הון בין שאין לך כבד את אביך ואת אמך, ואפילו אתה מסבב על הפתחים

מהר"ם שיק (חלק או"ח סימן שלא)

דדווקא במצוה שאינה נגד אחרים, אבל במצוה שהיא נגד אחרים הוי ליה כבעל חוב ומניה ואפילו מגלימא דעל כתפיה. וזהו הטעם דכיבוד אב ואם צריך לחזור על הפתחים, משום דהוי ליה כפריעת חוב

 Kibbud Av v'Eim is just paying them what you owe them - and still, the Torah says that for Kibbud you are rewarded with long and good years in Eretz Yisrael.

8.   The Medrash here (29:4) says that with each dibbur, the people’s souls left their bodies (פרחה נשמתם ) and Hashem had to bring them back to life, with תורת ה' תמימה משיבת נפש.

שני דברים שאלו ישראל מלפני הקדוש ברוך הוא שיראו כבודו וישמעו קולו והיו רואין את כבודו ושומעין את קולו שנאמר (דברים ה, כא) ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבודו ואת גדלו וכתיב (שם) ואת קולו שמענו מתוך האש ולא היה בהם כח לעמוד שכיון שבאו לסיני ונגלה להם פרחה נשמתם על שדבר עמהם שנאמר (שיר ה, ו) נפשי יצאה בדברו אבל התורה בקשה עליהם רחמים מלפני הקדוש ברוך הוא יש מלך משיא בתו והורג אנשי ביתו כל העולם כולו שמחים ובניך מתים מיד חזרה נשמתן שנאמר (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש

In the Gemara  (Shabbos 88b) it says יצתה נשמתן

ואריב"ל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה יצתה נשמתן של ישראל שנאמר (שיר השירים ה, ו) נפשי יצאה בדברו ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן דיבור שני היאך קיבלו הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם שנאמר (תהלים סח, י) גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה

Prove to me that whatever פרחה נשמתם and יצתה נשמתן  mean, it does not mean they died.

Because in 5:20 it says

ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי

If they died and were brought back to life, it would not make sense for the passuk to say that we saw Hashem's glory and heard His voice and lived. 

9.   The Rambam says there is a mitzva to know there is a Ribono shel Olam. We know there is a mitzva to have faith. Many people have argued that faith and knowledge are incompatible. Faith means belief in something you can not prove. Mark Twain said "Having faith is believing in something you just know ain't true."  Where do we see in our parsha that Yediah, rational certainty, and Emunah, emotional certainty, are not mutually exclusive, but instead work together.

 4:39

וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד 

You see that there are two separate, but related, mitzvos: Daas of the mind, and Daas of the heart. One without the other is imperfect- it happens very often that a person professes a belief, but realizes that he never really believed it when he is under pressure.  Sometimes Emunah peshutah is stronger, and sometimes the strict philosophy of reason and logic is stronger.  See, for example, the famous diatribe of the Chasid Yaavetz describing the mesiras nefesh of those with emunah peshuta during the Inquisition, as opposed to the shameful capitulations of the famous philosophers. 

I recommend Reb Chaim Brown's excellent posts, and the valuable comments, on the idea of Emunah and Yedi'ah, to be found here

https://divreichaim.blogspot.com/2009/02/emunah-knowledge-or-belief.html

and here

https://divreichaim.blogspot.com/2009/02/emunah-and-yediya-recap.html

Devarim Shabbos Chazon, 2026

1.  In 1:11, Moshe said

ה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם

Many ask, but if כאשר דבר לכם  refers to the bracha to Avraham Avinu, it is not correct, it is weaker than the bracha to Avraham. The Bracha to Avraham was that we will be innumerable, like the sand on the shore. Multiplication by one thousand is nowhere near that.  Reb Akiva Eiger says that the question misunderstands the difference between ככם אלף פעמים and אלף פעמים ככם . What is the difference between the two brachos?

2.   Both Kaleiv and Yehoshua lived to enter Eretz Yisrael, but in 1:34-37, there is a clear distinction between them as to why they were the exceptions, in what merit they lived, and what their reward was.

What is the difference?

3.    There are those who believe that the Israeli flag exposes the Jewish plan to conquer all the land between modern day Israel and the Euphrates, including Lebanon, Syria, and much of Iraq. That is why you have the two blue lines with the Magen David between them, the top line being the Euphrates. As far as I can tell, this was absolutely not intended by the people who designed the flag, but it's probably true, at least after Mashiach comes. What passuk in our parsha gives credence to this interpretation?

4.   Four times in the Parsha that we are told that we have to banish our fear- not just to be brave in the face of fear, but to nullify our fear, to not be afraid. Another passuk says that fear can paralyze you and then you will make bad decisions. 

 5.  There is a mitzva to rebuke a person who sins, הוכח תוכיח את עמיתך.  Did Moshe Rabbeinu fulfill this mitzva in this parsha when he rebuked Klal Yisrael for their sins?

6.  We all know that the decree on Moshe that he could not enter Eretz Yisrael was a result of Mei Meriva, when Hashem told him יען לא האמנתם בי. So why does passuk 1:37 say it was because of the Meraglim?

 7.   Find a remez in the Torah that the creation of the modern Medinas Yisrael will be spearheaded by people who were not Shomrei Torah u’Mitzvos.  (Based on a speech given by Rav Shimon Shkop.)

8. The passuk in Yeshaya says

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְגִילוּ בָהּ כׇּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כׇּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ

The Gemara in Taanis (30b) says 

מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, (וְשֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ.)

What does that mean, he is zocheh to see it in its simcha? Millions of people were misabel and did not see it. Does it mean he'll see it after techiyas hameisim? Does that mean that being misabel is a tnai in techiyas hameisim? (See Bahd Kodesh Moadim pages 245 and 253 for his answers.)

9.  Chazal say that the Churban HaBayis was set in motion by the episode of the Meraglim and the nation's reaction to their report. 

Every tishabav, the men under the Gzeira dug own graves and slept in them, as Rashi (Taanis 30b) brings from the Medrash (it's in the intro to Eicha Rabbah 33 and also a Yerushalmi.)

שכלו מתי מדבר דתניא כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר צאו לחפור והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור ולמחר הכרוז יוצא וקורא יבדלו חיים מן המתים וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא וכל שנה היו עושין כן ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים וכיון שראו כך תמהו ואמרו שמא טעינו בחשבון החדש חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט:

Medrash Eicha

Where is this fate foreshadowed in the words of people's request to send Meraglim.

 

1.  In 1:11, Moshe said

ה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם

Many ask, but if כאשר דבר לכם  refers to the bracha to Avraham Avinu, it is not correct, it is weaker than the bracha to Avraham. The Bracha to Avraham was that we will be innumerable, like the sand on the shore. Multiplication by one thousand is nowhere near that.  Reb Akiva Eiger says that the question misunderstands the difference between ככם אלף פעמים and אלף פעמים לכם . What is the difference between the two brachos?

יסף עליכם ככם אלף פעמים  is ששים ריבוא  to 1000^th power, not   אלף פעמים ככם, which is simple thousand time multiplication.  600,000 to the thousandth power has 300 digits. Google is 10 to the power of 100 (10¹⁰⁰), which is a 1 followed by 100 zeros.

2.   Both Kaleiv and Yehoshua lived to enter Eretz Yisrael, but in 1:34-37, there is a clear distinction between them as to why they were the exceptions, in what merit they lived.

What is the difference?

וַיִּשְׁמַ֥ע ה' אֶת־ק֣וֹל דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃

אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדּ֥וֹר הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃

זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֽוֹ־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י ה'׃

גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף ה' בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃

יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹת֣וֹ חַזֵּ֔ק כִּי־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

It appears that Kaleiv was zocheh because of “Milei Acharei Hashem,” but Yehoshua was zocheh because he stood in place of Moshe Rabbeinu. The order is: Kaleiv will live and is rewarded with extra territory because "milei.."; Moshe is going to die; Yehoshua will lead them. Kaleiv was zocheh on his own. Yehoshua was zocheh because if Moshe is going to die, they need a leader, and Yehoshua is the best man to lead them.

Pashtus I would answer that the gzeira was on the whole dor, including those who did not want to go back to Mitzrayim. To be separated from the gzeira on the dor, it's not enough to not do the aveira, you have to have actively fought. We find that Kaleiv fought, but not Yehoshua. ויהס כלב את העם, not Yehoshua. This could be because everyone knew Yehoshua would side with his rebbi, so they ignored him, but the fact remains that Kaleiv was the one who fought the most with the Meraglim.

Also: Yehoshua's zechus for resistance was less, because he got a bracha and the sheim Hashem from Moshe. Kaleiv had to do it all on his own- he had a Ru'ach Acheres. 

The Malbim says that  רוח אחרת בו means that at first he sided with the meraglim, but then thought more carefully and realized how wrong they were. So simply not siding with them might not have been enough. Changing your mind publicly, that is a great thing.

See שמירת הלשון חלק השני פרק י"ט: The Chofetz Chaim says Kaleiv was a mole. He acted as if he agreed with them, and participated in their talk and plans, but when they came back, he revealed his true beliefs. Yehoshua stated his opposition from the beginning, as the greatest talmid and representative of Moshe Rabbeinu. Evidently, being  a sleeper agent and not changing your beliefs is a greater accomplishment.

 וְאַגַּב נְבָאֵר מַהוּ זֶה דִּכְתִיב {במדבר י''ג ט''ז}: ''וַיִּקְרָא משֶה לְהוֹשֵׁעַ בֶּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ'', וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י שֶׁאָמַר לו {במדבר רבה פרשה י''ח}: ''יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים''. וְלָמָּה לֹא בֵּרֵךְ גַּם לְכָלֵב, וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר?

גַּם מַהוּ דִּכְתִיב {במדבר י''ג כ''ב}: ''וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן'', וּפֵרֵשׁ רַשִׁ''י, שֶׁכָּלֵב לְבַדּו הָלַךְ לְשָׁם וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁלֹא יְהֵא נִסַּת מֵחֲבֵרָיו לִהְיוֹת בַּעֲצָתָם. מַדּוּעַ לֹא הָלַךְ גַּם יְהוֹשֻׁעַ?

וְגַם מַהוּ שֶׁכָּתַב בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה? {בַּמִּדְבָּר י''ד כ''ד}: ''וְעַבְדִּי כָּלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי'', מַדּוּעַ לֹא הִזְכִּיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְהוֹשֻׁעַ גַּם כֵּן לְשֶׁבַח, שֶׁהוּא הָיָה מִתְנַגֵּד לְשִׁטַּת הַמְרַגְּלִים מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף?

אָכֵן, בֶּאֱמֶת נִיחָא הַכֹּל בַּחֲדָא מַחְתָּא, וְהוּא דְּיֵשׁ שְׁתֵּי דְרָכִים בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ. בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים כֹּחוֹת הַתּוֹעִים בָּעוֹלָם, וְאֶחָד מֵעובְדֵי ה' הֻכְרַח לַעֲמֹד עִמָּהֶם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, אִם יוֹצִיא אָז כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים לַחוּץ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּפַרְסֵם שִׁטָּתו הָאֲמִתִּית לְעֵינֵיהֶם וְיָרִיב עִמָּם עַל דַּעְתָּם הַכּוזֶבֶת, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק לְעֵינֵיהֶם, וְאֶפְשָׁר גַּם שֶׁיַּסְכִּים עִמָּהֶם לְפָנִים, עַד שֶׁיָּבוֹא בָּרַבִּים לִפְנֵי קְהַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יְבָרֵר אֶת שִׁטָּתוֹ הָאֲמִתִּית וּלְהֶפֶךְ אֶת דַּעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת לְעֵינֵי כֹּל.

וְיֵשׁ בְּכָל דֶּרֶךְ מַעֲלָה וְחִסָּרוֹן. בָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן יֵשׁ מַעֲלָה, דְּאִם יִשְׁתֹּק כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן וְגַם יַסְכִּים עִמָּהֶם, לְאַט לְאַט הוֹלֵךְ כֹּחוֹ הַפְּנִימִי וְנֶחְלָשׁ, עַד שֶׁהֻתְּרָה אֶצְלוֹ דַּעְתָּם הַכּוֹזֶבֶת. וְדֻגְמָא, כְּמוֹ שֶׁעוֹמֵד אָדָם בַּחֹרֶף בַּחוּץ בַּקֹּר הֶחָזָק זְמַן רַב, מִתְקָרֵר חֻמּו הַפְּנִימִי וָמֵת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם מִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם נֶגְדָּם, לֹא יִתְקָרְרוּ כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים. אֲבָל בְּאֹפֶן זֶה יֵשׁ חִסָּרוֹן גַּם כֵּן, דְּיוּכְלוּ לְהִתְיַעֵץ יַחְדָּו נֶגְדּוֹ וּלְהַזִּיקוֹ בְּגוּפוֹ אוֹ בְּמָמוֹנוֹ, וְצָרִיךְ לְרַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁיַּצִּילוּהוּ מִיָּדָם. וּבָאֹפֶן הַשֵׁנִי יֵשׁ מַעֲלָה, שֶׁלֹּא יִתְיַעֲצוּ לְהַזִּיקוֹ, אַחֲרֵי שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהוּא גַּם כֵּן אוֹחֵז בְּשִׁטָּתָם. וְעוֹד מַעֲלָה יְתֵרָה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁבְּבוֹאוֹ לִפְנֵי קָהָל וְעֵדָה הוּא וְהֵם, בְּוַדַּאי יִתְפָּאֲרוּ הַתּוֹעִים וְיאמְרוּ, שֶׁפְּלוֹנִי הַנִּכְבָּד אוֹחֵז גַּם כֵּן בְּשִׁטָּתָם, וְאָז יוּכַל לְבָרֵר שִׁטָּתוֹ הָאֲמִתִּית לְעֵינֵי הַכֹּל. וְהִנֵּה מֹשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת כֹּחוֹתֵיהֶם, יְהוֹשֻׁעַ הָיָה כֹּחוֹ בָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן, וְעַל כֵּן הוּא צָרִיךְ לְּרַחֲמֵי שָׁמַיִם שֶׁלֹּא יִיעֲצוּ עָלָיו רָעָה, וּלְכָךְ בֵּרְכוּ: ''יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים''. וְכָלֵב הָיָה כֹּחוֹ בָּאֹפֶן הַשֵּׁנִי וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לִבְרָכָה.

וְהִנֵּה כְּשֶׁבָּאוּ לְחֶבְרוֹן וְרָאוּ שָׁם אֶת אַחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, וְנָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם, תֵּכֶף הָיְתָה דַּעְתָּם לְהָרַע, וְהִתְבּוֹנֵן כָּלֵב אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְהֻסְכַּם אֶצְלוֹ לְהַסְכִּים עִמָּהֶם בַּפֶּה כָּל אוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְבַסּוֹף לְהַשְׁתִּיקָם וּלְבָרֵר לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁטָּה הָאֲמִתִּית, אַךְ הָיָה יָרֵא, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכְלוּ כֹּחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים לְהִתְחַלֵּף בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן וְלִהְיוֹת נִסַּת לַעֲצָתָם, לְכָךְ הָלַךְ וְנִשְׁתַּטַּח עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁיַּעַזְרוּהוּ בִּזְכוּתָם, שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן. וְהִנֵּה בְּוַדַּאי כְּשֶׁבָּאוּ הַמְרַגְּלִים מִן הַדֶרֶךְ, אָמְרוּ: כֻּלָּנוּ נִשְׁלַחְנוּ לָאָרֶץ לָתוּר אוֹתָהּ וְלוֹמַר הָאֱמֶת, וְכֻלָּנוּ מַסְכִּימִים לְדֵעָה אַחַת לְבַד מֵאֶחָד וְהוּא יְהוֹשֻׁעַ, וְדֵעָה אַחַת כְּמַאן דְּלֵיתָא דַּמְיָא. וְהִנֵּה כְּשֶׁכָּלֵב רָאָה זֶה, הִתְחִיל לוֹמַר: וְכִי זֶה בִּלְבַד עָשָׂה לָנוּ בֶּן עַמְרָם? וּכְפֵרוּשׁ רַשִּׁ''י, וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב: ''וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי'', וּכְפֵרֵשׁ רַשִּׁ''י שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהַשְׁתִּיקָם. וְהִנֵּה אֹפֶן הָרִאשׁוֹן וְאֹפֶן הַשֵּׁנִי שְׁנֵיהֶם דְּרָכִים יְשָׁרִים לִפְנֵי ה', כִּי אַף שֶׁבָּאֹפֶן הָרִאשׁוֹן הַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מְשֻׁמֶּרֶת, מִכָּל מָקוֹם אִם אֹפֶן הַשֵּׁנִי כַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם הוּא גַּם כֵּן אֹפֶן טוֹב וּכְמַעֲשֶׂה דְּכָלֵב. וּבָזֶה נִיחָא מַה דְּאִיתָא בַּתּוסֶפְתָּא, שֶׁלִּפְעָמִים הִקְדִּים הַכָּתוּב לִיהוֹשֻׁעַ וְלִפְעָמִים לְכָלֵב לְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים. וְלִכְאוֹרָה הֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ בְּוַדַּאי הָיָה גָּדוֹל מִכָּלֵב, שֶׁמּשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מָסַר הַתּוֹרָה לִיהושֻׁעַ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱמִידוֹ תַּחַת מֹשֶה, אֲבָל הַכַּוָּנָה לְעִנְיָן זֶה שֶׁשְּׁתֵּי הַדְּרָכִים צוֹדְקוֹת וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ: (הגהה)

3.    There are those who believe that the Israeli flag exposes the Jewish plan to conquer all the land between modern day Israel and the Euphrates, including Lebanon, Syria, and much of Iraq. That is why you have the two blue lines with the Magen David between them, the top line being the Euphrates. As far as I can tell, this was absolutely not intended by the people who designed the flag, but it's probably true, at least after Mashiach comes. What passuk in our parsha gives credence to this interpretation?

1:7

פנו  וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת

 

4.   Four times in the Parsha that we are told that we have to banish our fear- not just to be brave in the face of fear, but to nullify our fear, to not be afraid. Another passuk says that fear can paralyze you and then you will make bad decisions. 

1) 1:17. Moshe tells the judges to be fearless despite hatred and threats.  לא תגורו מפני איש

2)  1:21. Just prior to the sending of the spies, Moshe said אל תירא ואל תחת

3) 3:2. Hashem tells Moshe not to fear fighting Og Melech HaBashan. , the king of Bashan אל תירא

4) 3:22. Moshe tells Yehoshua not to fear the kings of Knaan.   לא תיראום כי ה' אלהיכם הוא הנלחם לכם

(There are three places in Breishis, too; one to each of the Avos. 15:1 to Avraham when Hashem told him Lech Lecha, 26:24 to Yitzchak about the Plishtim, and 46:3 to Yaakov who was afraid to leave Knaan and go to Mitzrayim.

5) 1:28, that they were paralyzed by their fear, even if they knew it was irrational.

אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם.

 5.  There is a mitzva to rebuke a person who sins, הוכח תוכיח את עמיתך.  Did Moshe Rabbeinu fulfill this mitzva in this parsha when he rebuked Klal Yisrael for their sins?

No. The people he rebuked either were not among the sinners or had already died. Apparently he was just warning them to not be confident that they are immune from sinning. (Kol Rom on 1:1.)

I would add that it was a pre-emptive tochacha. Look, this is what happened to the Dor HaMidbar, to your fathers. You have the same weaknesses. Prepare yourselves emotionally and spiritually so that when you are faced with the same challenge, you will be able to overcome it.  So it's kind of a tochacha; not tochacha for a sin, but tochacha for middos that can lead to sin.  It may not be the “Av” of the mitzva of tochacha, but it certainly is a ‘toldah’

So I wonder why there is not a kal vachomer. If there is a din Torah to convince a person who sinned to do teshuva, kal vachomer there is a din Torah to prevent someone from sinning in the first place! If it is called tzedaka to feed a hungry person, isn't it no less tzedaka to teach him to earn a living so he will never be hungry?

There is certainly a difference between our respect for doctors who cure dire illnesses and professionals who teach how to avoid getting sick in the first place, between an MD and and MPH. I don't know if that is a reason to be mevatel the kal vachomer.

6.  We all know that the decree on Moshe that he could not enter Eretz Yisrael was a result of Mei Meriva, when Hashem told him יען לא האמנתם בי. So why does passuk 1:37 say it was because of the Meraglim?

גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם

Ohr HaChaim-

והנכון הוא על פי דבריהם ז"ל (תענית כ"ט.) שאמרו בפסוק (במדבר י"ד א') ויבכו העם בלילה וגו' קבעו בכיה לדורות כי ליל תשעה באב היתה שבו נחרב הבית, ואמרו עוד (סוטה ט'.) שאם היה נכנם משה לארץ והיה בונה בית המקדש לא היה הבית נחרב שאין אומה ולשון נוגעת בו, ואמרו עוד (מדרש תהלים עט) בפסוק מזמור לאסף אלהים באו גוים וגו' וז"ל קינה מבעי ליה אלא על שהשליך חמתו על עצים ואבנים, מעתה אם היה נכנס משה לארץ והיה בונה בית המקדש ולהשליך חמתו עליו לא אפשר כנזכר ויחר אף ה' בשונאי ישראל ויהיה כליונם במקום חורבן הבית, לזה גזר ה' בגזרת המרגלים גם על משה שימות במדבר, והוא אומרו גם בי התאנף ה' בגללכם פירוש בגלגול דברים שלכם כי אם לא היה עון המרגלים והיו נכנסים אפשר שהיה נכנס משה עמהם והגם שיבנה בית המקדש אין מיחוש כי לא נתגבר בחינת הרע והיו עומדים בצדקם בארץ, אלא מאמצעות עון מרגלים גברה יד רשעה וידע ה' כי לא יעמדו בצדק וצא ולמד משירת האזינו.

ואם תאמר והלא רואני שמיתת משה היתה על מי מריבה, כבר כתבתי שם שאם משה היה מקדש שמו יתברך היו ישראל חוזרים לטהרתם שהיו בו קודם חטא המרגלים באמצעות קידוש ה' הגדול והיה ה' מתיר שבועת משה והיה נכנס לארץ ובונה בית המקדש מכון לשבתו עולמים:

The sin of the Mergalim caused the Churban HaBayis. If Moshe would have entered Eretz Yisrael, the Mikdash he built could have been invulnerable, and if we sinned, Hashem’s wrath would have been spent on the people, not the Mikdash, and this threatened the existence of Klal Yisrael. So: Meraglim, therefore Churban, therefore Moshe cannot enter Eretz Yisrael. The instrumentality of preventing Moshe from entering EY was Mei Meriva, but the reason behind the reason was the Meraglim.

 Reb Moshe in Kol Rom says that even under strict Middas Hadin Moshe and Aharon would not have died if Klal Yisrael was worthy of having such great leaders. 

I'm not sure exactly what he means. His words-

דבשביל חטא מי מריבה לחוד לא היה אפשר לדונם במיתה אף לפי מדת הדין הגדולה. אבל בשביל שלא זכו ישראל שיהיו משה ואהרן אצלם דן אותם במיתה

7.   Find a remez in the Torah that the creation of the modern Medinas Yisrael will be spearheaded by people who were not Shomrei Torah u’Mitzvos.  (Based on a speech given by Rav Shimon Shkop.)

1:38-

וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה

8. The passuk in Yeshaya says

שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְגִילוּ בָהּ כׇּל אֹהֲבֶיהָ שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כׇּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ

The Gemara in Taanis (30b) says 

מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, (וְשֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם — אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ.)

What does that mean, he is zocheh to see it in its simcha? Millions of people were misabel and did not see it. Does it mean he'll see it after techiyas hameisim? Does that mean that being misabel is a tnai in techiyas hameisim? (See Bahd Kodesh Moadim pages 245 and 253 for his answers.)

We saw in Nefesh HaChaim that the Mikdash, like man, is a microcosm that contains every aspect of the creation, and the purpose of the mikdash is to enable man to experience true hasraas haShechina, ושכנתי בתוכם, by understanding how the Mikdash brings the Shechina. I think this requires an actual Mikdash to see. The pshat in the Gemara, pshat in זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ, is that being misabel on the Mikdash allows you to have the hashraas haShechina that normally would require the existence of a Mikdash. That is what the Rashi (Shemos 31:18) means when he says that the Mikdash is a kapara for the Eigel. The Nefesh HaChaim brings that at Mattan Torah פסקה זוהמתן, which means that their neshamos were pure kedusha, and therefore they could receive true hashraas haShechina. With the Eigel, we reverted to after the chet eitz hadaas. The kapara of the Mikdash means that we are able to receive the Shechina just as if there were no chet ha'eigel. That is what a person is zocheh to if he is misabel on the Mikdash. That is why is says זוכה, not יזכה.

שער א פרק ד

ולדרכינו י״ל ג״כ שר״ל אל תחשבו שתכלית כוונתי הוא עשיית המקדש החיצוני. אלא תדעו שכל תכלית רצוני בתבנית המשכן וכל כליו. רק לרמז לכם שממנו תראו וכן תעשו אתם את עצמיכם שתהיו אתם במעשיכם הרצויים כתבנית המשכן וכליו. כולם קדושים ראוים ומוכנים להשרות שכינתי בתוככם ממש. זהו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם דייקא שככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'. תכלית כוונתי שכן  תעשו את עצמיכם.

9.  Chazal say that the Churban HaBayis was set in motion by the episode of the Meraglim and the nation's reaction to their report. 

Every tishabav, the men under the Gzeira dug own graves and slept in them, as Rashi (Taanis 30b) brings from the Medrash (it's in the intro to Eicha Rabbah 33 and also a Yerushalmi.)

שכלו מתי מדבר דתניא כל ארבעים שנה שהיו במדבר בכל ערב תשעה באב היה הכרוז יוצא ואומר צאו לחפור והיה כל אחד ואחד יוצא וחופר לו קבר וישן בו שמא ימות קודם שיחפור ולמחר הכרוז יוצא וקורא יבדלו חיים מן המתים וכל שהיה בו נפש חיים היה עומד ויוצא וכל שנה היו עושין כן ובשנת ארבעים שנה עשו ולמחר עמדו כולן חיים וכיון שראו כך תמהו ואמרו שמא טעינו בחשבון החדש חזרו ושכבו בקבריהן בלילות עד ליל חמשה עשר וכיון שראו שנתמלאה הלבנה בט"ו ולא מת אחד מהם ידעו שחשבון חדש מכוון וכבר מ' שנה של גזרה נשלמו קבעו אותו הדור לאותו היום יו"ט:

Medrash Eicha

Where is this fate foreshadowed in the words of people's request to send Meraglim.

1:22,  ויחפרו לנו את הארץ. The result of this episode us that we're going to dig our own graves.