41:39 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ.
Yosef had said repeatedly that he was only a conduit for Hashem’s
words, like 41:16,
וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי
אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
And Pharaoh himself said it was Hashem’s words, why did
Pharaoh call him a chacham? What is the sense in יוֹסֵף
אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ, since Hashem let you know all this, you
must be very wise and understanding. Especially since the Gemara (BB12b) says that
after the last neviim, nevuah remained by fools and little children, who have
no chochma.
Evidently, the nevuah that is found among children and fools involves dreams or a trance. But there is a different kind of nevuah for which chachma is a prerequisite,
and Pharaoh recognized that this was the case here.
Ramban BB 12a:
הא דאמרי' מיום שחרב בית המקדש אע"פ
שנטלה נבואה מן הנביאים מן החכמים לא נטלה. פרש"י ז"ל אע"פ שנטלה מן
הנביאים שאינן חכמים ויש להשיב בה דהא אמרי' במסכת נדרים (לח,א) אין הקב"ה משר'
שכינתו אלא על חכם גבור ועשיר. ויש שהשיבו שאין הקב"ה משר' שכינתו בלא הפסק אלא
על חכם אבל נביא של שליחות כגון נבואת יונה בן אמיתי בשליחות נינוה ואין דעתי נוחה.
אלא הכי קאמר אעפ"י שנטלה נבואת הנביאים שהוא המראה והחזון, נבואת החכמים שהיא
בדרך החכמה לא נטלה אלא יודעים האמת ברוח הקדש שבקרבם שהוא לפי שעה משרה הוא שכינתו
אף על החסידים שאינה חכמים דאמרי' התם מנא לן ממשה ואלו משה לא פסק ממנו נבואתי וזהו
לשון משר' ואע"ג דמייתי נמי עשיר מיונה נביא בלא הפסק היה ולא נשתלח אלא לנינוה.
Taanis 24b regarding Rabi Yosi of Yokeres.
הַוְיָא לֵיהּ הָהוּא חֲמָרָא, כְּדַהֲווֹ
אָגְרִי לַהּ כׇּל יוֹמָא, לְאוּרְתָּא הֲווֹ מְשַׁדְּרִי לֵהּ אַגְרַהּ אַגַּבַּהּ,
וְאָתְיָא לְבֵי מָרַהּ, וְאִי טָפוּ לַהּ אוֹ בָּצְרִי לַהּ — לָא אָתְיָא. יוֹמָא
חַד אִינְּשׁוֹ זוּגָא דְסַנְדָּלֵי עֲלַהּ, וְלָא אֲזַלָה עַד דְּשַׁקְלוּנְהוּ מִינַּהּ,
וַהֲדַר אֲזַלָה.
He had a certain donkey that people hired each day for work.
In the evening, they would send it back with the money for its hire on its
back, and the animal would go to its owner’s house. But if they added or
subtracted from the sum, the donkey would not go. One day someone forgot a pair
of sandals on the donkey, and it did not move until they removed the sandals
from its back, after which it went.
So why did Binyamin’s donkey go, carrying Yosef’s chalice?
Rabi Yosi of Yokeres was protected from having stolen property in his possession. In this case, it was, at worst, a gift. It certainly wasn't gneiva, because Yosef had it put there.