Chayei Sara 2025

1. We think of tefilla as call and response, cause and effect: We ask, Hashem answers; סיבה, מסובב.

Was this the case in Eliezer’s tefilla and Rivka’s behavior?  

Reb Meir Simcha.

ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת. לפי דרכי הלשון הו"ל למיכתב ויהי טרם כלה הוא לדבר אך הענין. דלפי הנראה הבקשה של אליעזר הוא הסיבה ומה שרבקה יצאת וכדה על שכמה הוא המסובב. אולם האמת לא כן כי השם רצה להראות שרבקה בת זוגו של יצחק שם הדברים בפי אליעזר שיעשה נסיון בהשקיית מים וידע מזה שרבקה בת זוגו וא"כ יציאת רבקה הוא הסיבה והמסובב הוא שידבר זה אליעזר בזה שאמר ויהי מה הוא שהיה שהוא טרם כלה לדבר היינו שדבורו היה מהשם ודו"ק בזה. או שדבר אל לבו במחשבה לבד אם כן ההוי' והמופת הי' רק אליו לבדו.

Please note that RMS's proof is not simply the incongruous הוא. It is because it makes no sense that Rivkah's behavior was a result of Eliezer's words. Rivkah was who she was, so it's obvious that Hashem put the thought into Eliezer's mind so he should see it was bashert. On the contrary: if Rivkah's behavior was a 'result' of Eliezer's words, it would say less about who she was.

2. By the mabul it says the rains ended, vayikalei hageshem, with an alef. In this parsha we find a synonym spelled with a hei.

 23:6 

שְׁמָעֵנוּ  אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת־מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־קִבְרוֹ לֹא־יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ׃

Rashi

לא יכלה. לֹא יִמְנַע כְּמוֹ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ (תהילים מ') וּכְמוֹ וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם (בראשית ח'):

3. In Mislei 30, Shlomo warns that עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ is very bad. Where do we see that even though ימלוך is bad, ימשול is fine.

24:2

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל־עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכׇל־אֲשֶׁר־לוֹ שִׂים־נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי׃

4. An example of losing all your momentum because you went to sleep. 

24:51, her family immediately agreed to send her. But then in 24:55 and 57 they want her to stay for a year, and finally, say they will only send her if she agrees. Perhaps the change was because initially, Eliezer described the Kfitzas haderech (ואבוא היום), and that he didn't even finish talking when she did what he intended to say. So they agreed that it was something that needed to be done immediately! But then he ate, and slept over, and they said, look, it must not be that much of a rush, no emergency. So let's negotiate.

The mussar haskeil is that if you think something through, and you daven, and an opportunity presents itself, seize it. Don't sleep. When you wake up, it's not going to happen so easily.

Alternatively the change was a result of Besuel’s death, since only he had bailus on Rivka. But this is also a serious question, as discussed here:

מתוך ה'מגדלות מרקחים':

ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת (כד ח)

בקידושין סא: "אם לא תאבה האשה" למה לי, איצטריך סד"א היכא דניחא להו לדידהו ולא ניחא לה לדידה נייתי בעל כרחה, קמ"ל. והיינו, שאברהם אבינו אמר לאליעזר שאפילו אם אביה ומשפחתה של הנערה יתרצו לתת אותה ליצחק, אם הנערה לא תרצה לא יביאוה בעל כרחה. והקשה הגר"י ענגיל זצ"ל בבית האוצר כלל א' אות ב', איך ס"ד שיקחו אותה בעל כרחה, הרי האשה אינה מתקדשת בעל כרחה. ואין לומר שכיון שהיתה קטנה בת שלש שנים ויום אחד, אביה היה יכול לקדש אותה שלא מדעתה, משום שהדין שהאב מקדש את בתו כשהיא קטנה נוהג רק בישראל, דילפינן ליה מדכתיב "את בתי נתתי לאיש הזה", אבל בבני נח דליכא קרא, אין האב יכול למסור את בתו לאישות.

וכן כתב המנחת חינוך במצוה ל"ה [אות י"ג במהדו' מכון ירושלים] ובמצוה ק"צ, דבבני נח לא משכחת לה אשת איש קטנה, דאצלם אין האב מקדש בתו, דבישראל בעינן קרא לזה ובב"נ דליכא קרא אינו יכול להשיאה. [ועי' בערוך לנר סנהדרין נז. ברש"י ד"ה על הגזל, דרק בישראל יש זכויות האב בבתו, ולא בבן נח, עי"ש].

ולכאורה יש לדון בזה לפי"מ שכתב הרמב"ם הלכות עבדים פ"ט ה"ב, דבן נח יכול למכור את בניו ובנותיו לעבדות בקנין הגוף גמור, ויליף לה מקרא עי"ש. א"כ י"ל דאדרבה, בבני נח דיכול למוכרה לשפחות בקנין הגוף לגמרי, ק"ו דהוא הבעלים עליה ויכול ג"כ למוסרה לאישות, ואי"צ קרא לזה, וכמו שאדון יכול למסור את שפחתו הכנענית לאישות לעבדו בעל כרחה [ובפרט דאין קידושין בבני נח, ואי"צ לעשות חלות קידושין], ורק בישראל דאין לו כח למוכרה בקנין הגוף [ויכול למוכרה רק לאמה העבריה דאי"ז קנין הגוף], בזה הוא דבעינן קרא דיכול להשיאה בע"כ, וצ"ע בזה. ועי' לעיל בפרשת לך לך בענין דמי ולדות בבני נח.

5. Chazal learn from עשו בשדך לבהמתך ואכלת that you are not allowed to eat until the animals that depend on you are fed. Where do we see this in our parsha, and also that when it comes to drinking water, people should be served first. 

24:32, 24:14, 18-19.

6. How many sons did Avraham Avinu have. 

You would say >8, Yitzchak and Yishmael and the six listed as the sons of Keturah and then the additional Bnei Hapilagshim, but Rashi says there were only eight.  25:2, 25:6, and Rashi there.

וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׃ 

וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יׇקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ׃ 

וְיׇקְשָׁן יָלַד אֶת־שְׁבָא וְאֶת־דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם וּלְאֻמִּים׃ 

וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כׇּל־אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה׃ 

וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ לְיִצְחָק׃ 

וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם׃

Rashi

הפילגשים. חָסֵר כְּתִיב, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא פִּלֶגֶשׁ אַחַת, הִיא הָגָר, הִיא קְטוּרָה (בראשית רבה). נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּילַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה, כִּדְאָמְרִינַן בְּסַנְהֶדְרִין, בְּנָשִׁים וּפִילַגְשִׁים דְּדָוִד:

Lech Lecha 2025

1.  In the end of Noach, 11:31, we find that Terach took Avram, Sarai, and Lot on a planned journey to Eretz Yisrael, but ended up staying in Charan.

וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן֙ בֶּן בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם

In Lech Lecha, 12:5, the Torah repeats those words to contrast that trip with Avram and Lot and Sarai’s trip to Knaan, which they actually finished.

וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.

What is the point of the contrast?

 

2.  Where do you see that you can call a brother in law your brother, and why is that answer incorrect.

3.  Chazal interpret the names of the kings as descriptions of how wicked they were.  How do we know that were adjectives, and not just the names they got at the bris?

4.  A territory named for someone who was not born yet.

5. Assuming that if you find a valuable item you have to give Maaser, what if you find a lost object that you are allowed to keep. Example: Loose cash in a public marketplace. But you investigate and find out who lost it, and lifnim mishuras hadin you decide to return it. Do you have to give maaser?

6.  In 49:22, in Birkas Yaakov it says

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.

Find a remez in our parsha that Yosef will have power over Yishmael.

7.  Was the ברית בין הבתרים  in the daytime or at night?

 

8.  What name for Hashem is used only five times in Tanach; four in this parsha, and once in Tehillim.

9.  Which birds are mentioned in this parsha?

10.  The word fish in English can be singular or plural. What about the word Tzipor in Hebrew?

  

11.  Proof that Terach ultimately did Teshuva.

12.  Four people in the Parsha who were given names min hashamayim.

13.  The Ramban says that two things Avraham and Sarah did were wrong, and he calls them sins.

 

14.  Many poskim hold that a goy can not be a mohel because the Torah says המול ימול, only a mahul, a ben bris, can do the bris.

Gemara in AZ 27a

עכו"ם פסול למול דכתיב המול ימול

רש"י המול ימול - קרי ביה המל ימול מי שהוא מהול ימול אחרים

So who did the bris for Avraham and his household?

1.  In the end of Noach, 11:31, we find that Terach took Avram, Sarai, and Lot on a planned journey to Eretz Yisrael, but ended up staying in Charan.

וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן֙ בֶּן בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם

In Lech Lecha, 12:5, the Torah repeats those words to contrast that trip with Avram and Lot and Sarai’s trip to Knaan, which they actually finished.

וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן.

What is the point of the contrast?

I think that Hashem wanted Avram to come to Knaan because of a mitzvah, for no personal reason.  Also, the trip to Knaan is one of the ten great nisyonos. Obviously, there was something more than a threat to parnassah that faced them. Whatever it was, Terach gave in, and Avraham did not.

 

2.  Where do you see that you can call a brother in law your brother, and why is that answer incorrect.

13:8

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט אַל נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶיךָ וּבֵין רֹעַי וּבֵין רֹעֶיךָ כִּי אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ.

Why is this answer really not correct?

Because Avraham says to Pharaoh that Sara was indeed his sister because she was his niece. You see that in the language of the time, the term brother or sister could be used for a nephew or a niece. So you have no proof it can be used for a brother in law.

3.  Chazal interpret the names of the kings as descriptions of how wicked they were.  How do we know that were adjectives, and not just the names they got at the bris?

Because one of them is not named- the king of Tzoar. It must be that he wasn’t a rasha like the rest of them, and so nobody cares what his name was.

14:2

עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.

4.  A territory named for someone who was not born yet.

14:7 (Rashi.)

וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל עֵין מִשְׁפָּט הִוא קָדֵשׁ וַיַּכּוּ אֶת כָּל שְׂדֵה הָעֲמָלֵקִי וְגַם אֶת הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בְּחַצְצֹן תָּמָר. 

5. Assuming that if you find a valuable item you have to give Maaser, what if you find a lost object that you are allowed to keep. Example: Loose cash in a public marketplace. But you investigate and find out who lost it, and lifnim mishuras hadin you decide to return it. Do you have to give maaser?

Apparently, yes. Avram chose to give the spoils of war back to the king of Sedom, but he gave maaser from everything to Malkitzedek. (See Taama d'Kra.)

6.  In 49:22, in Birkas Yaakov it says

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.

Find a remez in our parsha that Yosef will have power over Yishmael.

Because in 16:7, the Malach describes Hagar as being at the Ayin on the way to Shur.

וַיִּמְצָאָהּ מַלְאַךְ ה’ עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.

7.  Was the ברית בין הבתרים  in the daytime or at night?

It seems to begin at night with Hashem telling Avrohom to try to count the stars which were out (15:5) only to later mention that the sun began to set and it became dark (15:17).

Tosfos in Brachos says the parsha called “bris bein habesarim” covers several events that took place at different times.

ומזה מיישב רשב"ם דבמקום אחד משמע שהיה לילה דכתיב וספור הככבי' (בראשי' טו) ובתר הכי כתי' ויהי השמש לבוא משמע שהוא יום. אלא ודאי ש"מ דשני פרשיות הם ולאו בבת אחת נאמרו ואין מוקדם ומאוחר בתורה:

בכור שור  says he saw the stars during the day.

ויוצא אותו החוצה. והראה לו הככבים ביום:

 

8.  What name for Hashem is used only five times in Tanach; four in this parsha, and once in Tehillim.

 14:18-22      אל עליון.  The first three it was used by or regarding Malki Tzedek, and the fourth time, by Avram.

וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן׃ וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃  וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר־מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן־לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל׃  וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־סְדֹם אֶל־אַבְרָם תֶּן־לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח־לָךְ׃  וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל־מֶלֶךְ סְדֹם הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל־יְהֹוָה אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ׃  אִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכׇּל־אֲשֶׁר־לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת־אַבְרָם׃

In Tehillim 78:35

וַיִּזְכְּרוּ כִּי־אֱלֹהִים צוּרָם וְאֵל עֶלְיוֹן גֹּאֲלָם׃

 9.  Which birds are mentioned in this parsha?

Three birds appear in the parsha: תור גוזל ועיט (15:9, 11). The first two were used as part of the Bris Bein HaBetarim, and the last one came to eat the carcasses of the dead animals and birds.

10.  The word fish in English can be singular or plural. What about the word Tzipor in Hebrew?

See 15:9-10

וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל.

וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר.

Which tzipor? Apparently, tzipor can be plural. (ibn Ezra. But PdRE 28 says tzipor here refers to the ben yonah.)

11.  Proof that Terach ultimately did Teshuva.

15:5, Hashem said to Avraham

וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.

 see Rashi-

אל אבותיך. אָבִיו עוֹבֵד עֲ"זָ וְהוּא מְבַשְּׂרוֹ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו? לִמֶּדְךָ שֶׁעָשָׂה תֶּרַח תְּשׁוּבָה:

12.  Four people in the Parsha who were given names min hashamayim.

Avraham and Sarah, and

16:11

וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה’ הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה’ אֶל עָנְיֵךְ.

7:19

ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק

 

13.  The Ramban says that two things Avraham and Sarah did were wrong, and he calls them sins.

Ramban:

"ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלוקים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטוה עליה בתחילה, עון אשר חטא, כי האלוקים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא".

"חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני העינוי".

Many many achronim, including the Maharal and people of our generation say that either the Ramban is wrong or that this was not written by the Ramban or that the Ramban found some Medrash that we do not have that says this, because without clear proof, you don't say that the actions of the Avos were sinful.

 

14.  Many poskim hold that a goy can not be a mohel because the Torah says המול ימול, only a mahul, a ben bris, can do the bris.

Gemara in AZ 27a

עכו"ם פסול למול דכתיב המול ימול

רש"י המול ימול - קרי ביה המל ימול מי שהוא מהול ימול אחרים

So who did the bris for Avraham and his household?

The halacha that המול ימול only means that to do the bris, you have to be chayav. But here, Hashem told Avraham to be mal, and he intended to do the mitzva as soon as he could, so he was no different than a regular Jew who could not be mal himself, like a hemophiliac. (Tshuvos Chasam Sofer YD 300-

ובחי' תורה אמרתי סוף פ' לך לך מסיים וכל בן נכר נמולו אתו וצ"ע הא כבר כ' למעלה שהקדים מילת ילידי ביתו למילת עצמו וכ"כ רמב"ן א"כ מאי האי דחזר וכ' נמולו אתו אבל למ"ד המל ימול יקשה איך מל אאע"ה ילידי ביתו טרם מילת עצמו וצ"ל כיון דקיי"ל ישראל בעל ברית אפילו הוא ערל מיקרי מל ואברהם מכיון שקיבל על עצמו למול ונכנס לברית הו"ל כמל ויכול למול כולם אך כל זה אם סופו למול עצמו אבל אם ח"ו ינזור אחור ולא ימול עצמו ויבטל קבלת בריתו למפרע הרי גם כל הנימולים ע"י ערלים נמצא אעפ"י שהם נימולים קודם לו מ"מ היה מילתם תלוי עד שימול הוא עצמו ואז כל בני נכר נמולו אתו ע"י מילת עצמו נעשו הם נימולים וק"ל. )

But Pirkei dRebbi Eliezer says that Avraham called Sheim to do the bris- apparently, says Reb Chaim Kanievsky, because he was among those who were born mahul.

Noach 2025

 A letter I wrote to a friend:

You have expressed an interest in current legislation regarding euthanasia or assisted suicide. 

It may be worth knowing that according to the Minchas Chinuch in 34, suicide is not prohibited to Gentiles.

 והנה מאבד עצמו לדעת אינו בכלל לאו דלא תרצח רק חייב מיתה ביד"ש כמבואר בר"מ פ"ב מהל' רוצח ונ"מ אם שיבר כלים בשעת מעשה. גם נ"ל דב"נ אין מצווה דנלמד מאך דמכם לנפשותיכם ולא נישנית בסיני אם כן לישראל נאמרה ולא לבני נח.

According to the MInchas Chinuch, it would hard to make the argument that in Jewish thought suicide is criminally repugnant to the conscience and to society.

From R Ozer Alport in his Parsha Potpourri:

This is discussed at length in:

S’ridei Aish 104, Chovos HaLevavos Shaar HaBitachon, Matamei Yaakov, and Chavatzeles HaSharon

I personally think that is is absolutely assur. Why does the Torah give a reason for the issur retzicha, but not for the other less sichlius issurim? Because the chidush is that murder is not only a crime against the individual, it is a crime against nature, against society, against God. Once the Torah teaches this, then it follows that the issur of retzicha applies no less to suicide.

Breishis 2025

 

Vayeilech 2025

1. Find a remez for techiyas hameisim in the parsha.

Corollary: why is it that we never find explicit mentions of kiyum haneshama, much less techiyas hameisim, in Torah she'biksav.

2. Where do we find a person is liable for opportunity cost in tortious interference.

1. Find a remez for techiyas hameisim in the parsha.

Corollary: why is it that we never find explicit mentions of kiyum haneshama, much less techiyas hameisim, in Torah she'biksav, until the time of the Neviim.

32:39

ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל

אבן עזרא

אני אני. פעמיים כמו אנכי אנכי או כי אני הוא ולא אשנה והוא הנכון כי אין עמו פועל אני הוא שהמתי את ישראל ואני אחיה אותם והנה הם לא נצולו ואין מציל אתכם מידי גם אתם מידי עד עשותי את המשפט בכם. ורבים אומרים כי מזה הכתוב נלמוד חיי העולם הבא והעד שאמר בתחל' אמית ואחר כך אחיה וכן ה' ממית ומחיה והעד ה' מוריד שאול ויעל ואחרים אמרו מפסוק ואך את דמכם לנפשותיכם גם וצדקה תהיה לנו כי היא חייך בעוה״‎ב ואורך ימיך בעולם הזה למען ייטב לך. ורבינו האי ז״‎ל אמר כי לא הוצרך הכתוב לפרש דבר העוה״‎ב כי היה ידוע בהעתק' ולפי דעתי שהתורה נתנה לכל לא לאחד לבדו ודבר העוה״‎ב לא יבינו א' מני אלף כי עמוק הוא ושכר העוה״‎ב תלוי בדבר הנשמה והנה הוא חלף עבודת הלב ועבודתו להתבונן מעשה השם כי הם הסולם לעלות בו אל מעלת דעת השם שהוא העיקר והנה גם התורה ביארה למשכיל דבר עץ החיים והנה יש כח לנצח הכרובים והאוכל מעץ החיים וחי לעולם כמלאכי השרת וכן במזמור לבני קרח שמעו זאת כל העמים והסוד אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה וכן אחר כבוד תקחני והנה עם שניהם לקיחה כאשר עם דבר חנוך ואליהו ואחר שאמר ויקר פדיון נפשם איך אמר יפדה נפשי והמשכיל יבין:

Of course, apikorsim say that the concept did not exist until the time of the neviim. That is both wicked and stupid. I once asked Rav Dovid Gottleib whether Yitzchak Avinu would have submitted to the akeida if there was no kiyum hanefesh. He said absolutely yes. I have friends, highly intelligent and pious, who agree with him. He's probably right, but I find it hard to understand. 

2. Where do we find a person is liable for opportunity cost in tortious interference.

32:51

על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל

Nitzavim 2025

1. The Levush in the halachos of Yamim Noraim, brought by the Taz in תרפ'ב, holds that to say מלוך על כל העולם כולו בכבודך is redundant, and you should just say מלוך על כל העולם, or מלוך על העולם כולו. Bring a raya from our parsha that the Torah does use that form.

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל׃

טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ

The passuk itemizes everyone, and it could have skipped כולכם. You see that this is an acceptable style of speech. All of you: x, y, and z.

According to the Rama miPano brought in Reb Akiva Eiger on Chulin 4b, the word "kol," even in Tanach, is not meant to be taken literally. I realized this when working on קרוב השם לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. 

 In light of Rosh Hashannah, this is a perfect example of סקירא אחת and כבני מרון. As a group-כולכם.  But equally, an examination of every individual -כל איש ישראל.

 2. Another language question.

We think of “from x to x” as from beginning to end, like from a to z, from soup to nuts (we would say "from gefilte fish to compot,) or from top to bottom.  But when Avraham told the king of Sedom that he wanted nothing from him, he said מחוט ועד שרוך נעל, from a thread to a leather strap, both trifling items. Apparently, it was used for emphasis, to mean “absolutely nothing,” like gornisht mit gornisht. Where do we find the same expression in this week’s parsha.

In 29:10.

טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃

  In light of Rosh Hashannah, I think the point is that 

הלא כל הגיבורים כאין לפניך ואנשי השם כלא היו. וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל כי רוב מעשינו תוהו וימי חיינו הבל לפניך ומותר האדם מן הבהמה אין

that every human being stands in judgment before the Ribono shel Olam, from the greatest to the least, all face the same judgment. And who knows who is favored? We can not know from our human eyes. 

האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב

and in Shamayim, in the world of truth, 

עליונים למטה ותחתונים למעלה. 

The same span we see between a king and a child might exist between the two who we see as the lowest, the chotev eitzim and the shoev mayim.

3. In last week's parsha, the dikduk of Sefer Torah is feminine. 

28:61, גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת

Find where in this week's parsha, Sefer Torah is masculine. 

29:20, הכתובה בספר התורה הזה

Rashi explains

הכתובה בספר התורה הזה. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה … בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת"? הַזֹּאת — לְשׁוֹן נְקֵבָה מוּסָב אֶל הַתּוֹרָה, הַזֶּה — לְשׁוֹן זָכָר מוּסָב אֶל הַסֵּפֶר, וְעַל יְדֵי פִסּוּק הַטְּעָמִים הֵן נֶחֱלָקִין לִשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת, בְּפָרָשַׁת הַקְּלָלוֹת הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת בְּסֵפֶר, וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְכָךְ אָמַר הַזֹּאת, וְכָאן הַטִּפְּחָא נְתוּנָה תַּחַת הַתּוֹרָה, נִמְצָא סֵפֶר הַתּוֹרָה דְּבוּקִים זֶה לָזֶה, לְפִיכָךְ לְשׁוֹן זָכָר נוֹפֵל אַחֲרָיו, שֶׁהַלָּשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַסֵּפֶר:

In the first, it is tipcha meircha. In the second, it is meircha tipcha. Mercha begins a phrase, tipcha is a separator.

אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֑את

הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּֽה

 But this explanation really explains nothing. The difference in trop is a consequence of a difference in meaning. What remains to be seen is why did the Torah change the description of Sefer Torah from Sefer (Torah) to (Sefer) Torah?

Good luck. 

 4. Only in this parsha are we told that Sedom and Amora had sister cities that were destroyed along with them. What are their names?

29:22, Adma and Tzevoyim, from the five city axis of  בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם,  בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה, שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה, שֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים,  וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.

 

5. Pesukim in our parsha that say that if you truly resolve to do teshuva, then Hashem will help you do it.

30:2,

וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ׃

30:6,

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

 Ramban-

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ, זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (שבת קד) הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ, מַבְטִיחֲךָ שֶׁתָּשׁוּב אֵלָיו בְּכָל לְבָבְךָ, וְהוּא יַעֲזֹר אוֹתְךָ.

6. A passuk about teshuva in our parsha that hints to the name of the month before Rosh Hashanna.

30:6,

וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ.

True, the name of the month is not lashon hakodesh and has no more kedusha than Yom Rishon being called Sunday. But I think that simanim were put into the Torah in anticipation of the name the Jewish People will actually use, no less than references to individuals who would be born and named thousands of years later or countries that did not exist at the time of Mattan Torah.

In light of Rosh Hashannah, it's kedai to remember how the Kitzur organized them.

קיצור שלחן ערוך קכ״ח:א׳

עוֹד אָמְרוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת, וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְכֵן אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי, רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. וְכֵן אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים רָאשֵׁי תֵּבוֹת אֱלוּל. רֶמֶז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁהֵם, תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה וּצְדָקָה, שֶׁצְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז בָּהֶם בְּחֹדֶשׁ זֶה. וּמָל ה' וְגוֹ' רוֹמֵז לִתְשׁוּבָה. אֲנִי לְדוֹדִי וְגוֹ' רוֹמֵז לִתְפִלָּה, שֶׁהִיא רִנַּת דּוֹדִים. אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, רוֹמֵז לִצְדָקָה.

I would only add אנה לידו ושמתי לך מקום, the reference to Arei Miklat, in that the month of Elul and the Yamim Noraim are the refuge for one who wants to be saved from his terrible fate.

Ki Savo 2025

1.  How do you know that borei pri haadama is a proper bracha on grapes?

2.  In the standard Hagada of Pesach, the Ben Rasha is condemned for saying אשר ציווה אתכם, that you were commanded, separating himself from the rest of the Jewish People. In a different Hagada (a Not-On-Pesach Hagada, but it is the source of almost everything in the Pesach Hagada) we see that while a person is doing a mitzvah there is nothing wrong with saying “Your God.”

3.  Our parsha begins with two recitations involving agricultural mattanos. The first is called Mikra Bikkurim and the second Chazal call Viduy Maaser. The Gemara in Sotah says that one should be declaimed, loud and clear, and the other recited in a soft voice. Which and why.

4.  The Mishna in Sotah lists those recitations that can be in any language and those that must be in Hebrew. In our Parsha, we find the three such recitals: Mikra Bikurim, Viduy Maaser, and the national oration at Har Grizim and Har Eival. Chazal say that two of these must be said in Hebrew, and one can be said in any language.  This halacha is based purely on drashos. פשוטו של מקרא, the simple reading, does not show anything.  Can you suggest a סברא that would explain why two of these are different than the third? Bikkurim, Maaser, and Grizim v’Eival.

5.  The UAE, the United Arab Emirates, is so named for the seven emirates that formed a federation. An Emirate is synonymous with a Sheikdom, and refers to an area ruled by a Sheik, or an Emir. Where do we find this term used in our Parsha.

6.  The Gemara in Megilla says that a person who wears Kosher Tefillin with the right Kavana will cause fear in his enemies who see him.

תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש (מגילה טז:)

(This is only true where the person does the mitzva perfectly without exception, and that the tefillin and his head form one indivisible unit, such as was the case with the Vilner Gaon, and no one of our time can rely upon it.) Where do we see this idea in the parsha?

7.  An object mentioned four times in our parsha and nowhere else in Tanach. According to some, it is the same Gematria as the number of masechtos in Shas.

 

1.  How do you know that borei pri haadama is a proper bracha on grapes?

Because Bikkurim were brought from the Shivas Haminim, and you say (26:2)  מראשית כל פרי האדמה

2.  In the standard Hagada of Pesach, the Ben Rasha is condemned for saying אשר ציווה אתכם, that you were commanded, separating himself from the rest of the Jewish People. In a different Hagada (a Not-On-Pesach Hagada, but it is the source of almost everything in the Pesach Hagada) we see that while a person is doing a mitzvah there is nothing wrong with saying “Your God.”

26:3

ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו

 It is a hagada, and he says to the Kohen "Hashem Elokecha."

The fact that the majority of the Hagada is based on the parsha of Bikkurim is in Pesachim 116a, Mishnayos 10:4, מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ.  The parsha of Bikkurim also says וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אבד אבי, which the Yerushalmi learns to mean literally responsively, that the Kohen speaks and you respond, which is like the responsive character of the Hagada shel Pesach.

3.  Our parsha begins with two recitations involving agricultural mattanos. The first is called Mikra Bikkurim and the second Chazal call Viduy Maaser. The Gemara in Sotah says that one should be declaimed, loud and clear, and the other recited in a soft voice. Which and why.

26:5, Bikkurim, וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ, loud.

26:13, Maaser, וְאָמַרְתָּ, soft.

4.  The Mishna in Sotah lists those recitations that can be in any language and those that must be in Hebrew. In our Parsha, we find the three such recitals: Mikra Bikurim, Viduy Maaser, and the national oration at Har Grizim and Har Eival. Chazal say that two of these must be said in Hebrew, and one can be said in any language.  This halacha is based purely on drashos. פשוטו של מקרא, the simple reading, does not show anything.  Can you suggest a סברא that would explain why two of these are different than the third? Bikkurim, Maaser, and Grizim v’Eival.

Bikkurim and Har Grizim ve'Har Eival are davka in Hebrew. Maaser is in any language.

The simplest explanation is that Har Grizim ve'Har Eival is a national event, and Mikra Bikkurim is the Jewish People speaking through individuals in a recap of the nation's history. Viduy Maaser, on the other hand, is purely personal. לשון הקודש may not be the language of the individual, but when Klal Yisrael speaks, it speaks in Hebrew.

 

5.  The UAE, the United Arab Emirates, is so named for the seven emirates that formed a federation. An Emirate is synonymous with a Sheikdom, and refers to an area ruled by a Sheik, or Emir/Amir. Where do we find this term used in our Parsha.

26:17-18

את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו

וה' האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו

 

6.  The Gemara in Megilla says that a person who wears Kosher Tefillin with the right Kavana will cause fear in his enemies who see him.

תניא רבי אליעזר הגדול אומר אלו תפלין שבראש (מגילה טז:)

(This is only true where the person does the mitzva perfectly without exception, and that the tefillin and his head form one indivisible unit, such as was the case with the Vilner Gaon, and no one of our time can rely upon it.) Where do we see this idea in the parsha?

28:9-10

יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָךְ כִּי תִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' אֱלֹהֶיךָ וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו: וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ

Tosfos in Brachos 6a says this is the Shel Rosh and the letter Shin on it. The Maharshal says the letter is both a reference to the Sheim Shakkai and also the number of days in the year that we wear tefillin (If and only If you wear tefillin on Chol Hamoed.)

Story, as written by Ozer Alport in his Parsha Potpourri:

The Vilna Gaon was once lodging at an inn when he heard loud cries and screams for help coming from the innkeeper’s room. Although the Gaon was in the middle of the morning prayers, he quickly ran to the aid of a fellow Jew. He threw open the innkeeper’s door and discovered a non-Jew mercilessly beating him. The attacked looked up at the door, and upon seeing the Gaon wearing his tallis and tefillin, was overcome with terror and promptly fainted.

After pulling himself together and recovering from the shock of the incident, the innkeeper expressed his tremendous gratitude to the Gaon for coming to his rescue. He added that while he was certainly appreciative, he was also curious as to the Gaon’s “magic weapon” which had inspired such fear in the heart of his attacker. The Gaon replied by citing the aforementioned Gemora and explaining that the sight of him adorned in his tefillin had caused the non-Jew to faint. The innkeeper asked for clarification, as he himself had been wearing his tefillin prior to the attack, but they had clearly proven ineffective.

The Gaon pointed out that the Gemora uses a peculiar expression. It doesn’t interpret the verse as referring to the tefillin which are on one’s head but rather to the tefillin which are in one’s head. He explained that merely placing the tefillin on one’s body is insufficient. Rather, one must contemplate the message of the portions contained therein until they are internalized. While the innkeeper had not yet done so, the Vilna Gaon was clearly on such a level, and when the non-Jew perceived his spiritual loftiness, he was overcome with dread to the point of fainting – exactly as promised by the Gemora!

(Also- they say that Reb Chaim Brisker Rav Chaim said that the ability to know if tefillin are kosher by looking at them is easily attained and that he himself already possessed it at the age of 6 or 7.)

 

7.  An object mentioned four times in our parsha and nowhere else in Tanach. According to some, it is the same Gematria as the number of masechtos in Shas.

Teneh.  26:2 and 4 by Bikkurim, and 28:5 and 17 by the Brachos and Klalos.

Shas stands for ששה סדרי משנה. But the Ohr Hachaim in 26:5 uses it as a a remez for the original sixty masechtos in Shas, until they were redivided into 63, by separating the Bavos and separating Sanhedrin from Makkos. טנא בגימטריא ס.  

After pointing out that the Torah is called ראשית, the Ohr HaChaim says

ואומרו ושמת בטנא. ירמוז שצריך כל מפעלות הטובות שעשה יהיו על פי דבריהם, כאומרו (לעיל י"ז י"א) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט וגו', והתורה והמשפטים ביארו אותם חכמים בס' מסכתות כמנין טנא, שזולת זה הגם שיעשה כל מצות שבעולם ישרף הוא והם.

Also 

מדרש שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ו, ב ר' יצחק פתר קרייה בפרשיותיה של תורה, ששים המה מלכות, אלו ששים מסכתיות של הלכות

According to the Ohr HaChaim, the Torah is the true and the original cornucopia.

(I bought several of these prutos from Hendin.)

The cornucopia was a Hellenistic motif long before the Chashmonaim adopted it. But they didn't simply adopt it, they adapted it and infused it with Jewish meaning, particularly by placing the pomegranate between the two cornucopias.  To the Jewish people, it symbolized the mitzva and bracha of the Bikkurim and the Mikra Bikkurim of Jewish history. .