Teruma 2025

In 2025 I used 3, 4, 6, 7, and 8.  I actually had to use 5 too because Avremi Isenberg said the answer to 6 before the Kriah.

 1.          How do we know that besides the description of the Menorah and its accessories, Moshe was shown their image.

 

2.           Which two vessels were hammered out of a block of gold.

 

3.           One who seeks wealth should face north when he davens. For wisdom, south. Why?

 Alternatively: Where should the Rabbi's seat be, and where should the presidents of the shul's seat be.

 

4.           Itemize the living things that were needed to build the Mishkan.

 

5.           In one place, the torah describes things that were carefully lined up to face each other as “a man to his brother.” In two other places, other things are described as “a woman to her sister.”

 

6.           Where did they store the badim of the Aron when they were not traveling.

 Alternatively: There are many mitzvos asei in the Parsha. Name the one issur in the parsha.

 

7.           There is a machlokes in Menachos 88b whether the lamps that held the oil were a fixed part of the Menorah or removable. Bring a proof from the simple language of our parsha.

 

8. Of the four keilim, service vessels, commanded in the parsha, we are told what to do with three of them but we are not told what to do with the fourth.  Tell me what they are.

 

9. In Hebrew, a beginning Mem can be a mem hamakom; it means “the place of.” Example: Rashi in 25:8 says that says Mikdash means ועשו לי מקדש. וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה. Give me three other examples in the parsha.

 

 

 

1.  25:39, 40.  

כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ אֵת כׇּל־הַכֵּלִים הָאֵלֶּה׃ וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר־אַתָּה מׇרְאֶה בָּהָר׃

It also says אשר הראית בהר on the general construction in 26:30, וַהֲקֵמֹתָ אֶת־הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הׇרְאֵיתָ בָּהָר. Rashi there says שֶׁאֲנִי עָתִיד לְלַמֶּדְךָ וּלְהַרְאוֹתְךָ סֵדֶר הֲקָמָתוֹ. So what is different here? This is addressed in Menachos 29a and Tosfos there dh hacha. The Gur Aryeh is the best discussion that I know of, and he also addresses 25:9. Here is the Gur Aryeh.

מגיד שנתקשה וכו'. דאם לא כן למה הוצרך לומר "וראה ועשה בתבניתם". ואף על גב דבמשכן נמי כתיב (להלן כו, ל) "והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר", אמרו בפרק הקומץ רבה (מנחות כט.) שם כתיב "כמשפטו", ו"משפטו" שייך לומר על שהיה מלמד אותו סדר הקמתו, ו"הראית" דכתיב שם כמו "אתה הראית לדעת" (דברים ד, לה), דשייך בענין הידיעה לשון ראיה. אבל כאן דכתיב "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה", לא שייך בענין ה"תבנית" לומר ראיה, אם לא הראה לו הקב"ה תבניתם ממש. וקשה, דהרי כתיב למעלה (פסוק ט) גם כן "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו", והתוספות בפרק הקומץ (מנחות כט. ד"ה הכא) הקשו זה, ותרצו דהכא כתיב "אשר אתה מראה בהר", מה הוצרך לומר "בהר", רוצה לומר בודאי שבהר ירד מנורה של אש, אבל לעיל דכתיב (ר' פסוק ט) "כאשר אני מראה אותך", יש לפרש אותו כמשמעו, על ידי למוד והודעה. אלא דקשיא לי על פירוש התוספות, דאם כן מה שכתוב (ר' להלן כו, ל) "והקמות את המשכן אשר הראית בהר", ורוצה לומר שהיה מלמד לו סדר ההקמה, אם כן "בהר" למה לי, כיון דלא קאי על משכן האש שירד מן השמים:

ולי היה נראה לומר דלא דמי, דלעיל כתיב (פסוק ט) "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן וגו'", ורוצה לומר שהראה לו הקב"ה בלמוד את תבנית המשכן שיעשו בסוף, ו"תבנית" דכתיב בקרא קאי על המשכן שיהיה נעשה. אבל כאן דכתיב "וראה ועשה בתבניתם", אין לפרש שיהיה עושה אותם בתבניתם שיהיה להם בסוף, דאין לומר 'עשה כלי זה בתבניתו שיהיה לו בסוף', כי הבי"ת של "בתבניתם" לא יתכן לפרש כך, שהרי עושה תבניתם עצמו, לא "בתבניתם", ולפיכך צריך לפרש "וראה ועשה בתבניתם" שהיה מראה לו תבנית שלהם, ואמר לו "עשה בתבניתם", ופירוש ברור הוא מאוד:

אבל על דברי רש"י יש לדקדק, שאמר 'מלמד שנתקשה משה במעשה המנורה', ואם כן איך יאמר "בתבניתם" לשון רבים, אבל בגמרא (מנחות כט.) קאמר 'מלמד שמנורה של אש ושלחן של אש וארון של אש ירדו מן השמים', פירשו "בתבניתם" על שלשתן. ואין להקשות מהא דאמר שם 'ג' דברים נתקשה משה עד שהראה לו באצבע; מנורה, שרצים, חודש'. דמשמע שלא נתקשה משה רק במנורה, ופירש הרמב"ן דרבי יוסי דקאמר כי ארון של אש ומנורה ושלחן של אש ירדו מן השמים פליג אהא דקאמר רבי ישמעאל דג' דברים נתקשה משה. ואין צריך לומר דפליגי, דלא קשה, דשאני התם שהראה הקב"ה למשה באצבעו, וזהו כי נתקשה במנורה עד שהוצרך להראות לו באצבעו כך תעשה וכך תעשה, כי כאשר מראים לאדם הצורה והוא מבין מיד – אין זה נקרא שהיה קשה עליו, אבל זה שהוצרך להראות באצבעו בענין זה וזה תעשה – נקרא בודאי קשה. אבל לפירוש רש"י שאמר כי משה נתקשה במנורה, ומביא ראיה מהא דכתיב "וראה ועשה בתבניתם", דזה הכתוב מדבר במנורה ושלחן וארון, כדמשמע "בתבניתם" ולא 'בתבניתו', קשה:

ויראה כי דעת רש"י כי כל כלי המקדש הראה לו, ולא בשביל שהיה קשה על משה להבין את צורת שאר הכלים, רק בשביל שהוצרך להראות לו המנורה – הראה לו הכל, שכל כלי המשכן הם כמו כלי אחד, שהם צריכים זה לזה, ואין זה בלא זה, ולפיכך אילו היה מראה לו המנורה בלבד היה כאילו הראה לו חצי דבר, ואין זה [ראוי] כך לעשות להראות לו חצי דבר, שאין זה תבניתו שלימה, והכתוב אומר "ועשה בתבניתם" תבנית שלם, ולכך הראה לו כל הכלים. והשתא לא קשה גם כן מהא דלעיל, דג' דברים נתקשה – מנורה שרצים חודש, ואחר כך מביא שם (מנחות כט.) רבי יוסי אומר ארון של אש ומנורה של אש ושלחן של אש ירדו מן השמים, היינו דודאי שלא נתקשה רק במנורה, אך כי כאשר הראה לו המנורה היה מראה לו כל הכלים, כך דעת רש"י:

 

 

2,   The Kapores with the Keruvim, and the Menora.

25:18  וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת׃

25:36  כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶּנָּה יִהְיוּ כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת זָהָב טָהוֹר׃

3,  BB 25b  אמר רבי יצחק אהרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין בוסימניך שלחן בצפון ומנורה בדרום 

Worth knowing: הליכות שלמה תפילה פ"ח ס"א says it means davka when you daven for that thing, not the whole Shmoneh Esrei. But this is a daas yachid mamash and seems to be contradicted from an open Gemara.

As for Rabbi and President's seats; If you are setting the shul up to reflect the Mikdash, then the Rabbi should be where the Menora was, in the south, and the president where the shulchan was, in the north. If the Aron Kodesh is on the east, that means the rabbi would be your right and the president on your left. In the Mishkan and Mikdash it was the opposite, because the aron kodesh was on the west side.

However, the Pri Megadim in OC 94, brought in the MB 94 sk 11. says the Rov should sit to the north of the aron kodesh, because when he davens he will turn toward the aron kodesh, meaning he will turn southward, which is proper, because he ought to be davening for chochma.

I said that this is talui in the machlokes Louis Brandeis and his professor in Harvard law. 

In another incident, the (openly anti-semitic) professor continued his antagonism and asked Louis a question during a test. He asked, "If you found a bag of wisdom and a bag of money on the street, which one would you take?" Louis replied, "The one with the money, of course." Attempting to stereotype Louis as greedy, the professor said he would have chosen wisdom. Louis cleverly responded, "Each one takes what he doesn't have."

Accordingly, it seems to me that the Rov ought to daven for wealth, and the president for wisdom. But I guess according to the Pri Megadim the pshat is that each davens to be able to do their job better.

 4,   Sheep for wool. Goats for skin and also goat hair. The Tachash. Whatever the Tcheiles was extracted from. The worm that provided the dye for תולעת שני, according to the Yerushami Kilayim 9:1, and the ibn Ezra, the Kil Yakar Vayikra 14:4, the Noda BiYehuda OC II:3 and the Malbim in Yeshaya 1:18 learn learn like that. However, Rashi in Yeshaya, the Rambam in Parah Aduma 3:2, the Rashbam, and Rabbeinu Bachaya in 25:3 all say that the dye comes from a plant associated with that worm, not the worm itself.

5.   Ish el ochiv  The Kruvim.  

Isha el achosa, the covers, the hooks of the covers, and the pegs of the amudim.

Ish el ochiv, 25:20

וְהָי֣וּ הַכְּרֻבִים֩ פֹּרְשֵׂ֨י כְנָפַ֜יִם לְמַ֗עְלָה סֹכְכִ֤ים בְּכַנְפֵיהֶם֙ עַל־הַכַּפֹּ֔רֶת וּפְנֵיהֶ֖ם אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו אֶ֨ל־הַכַּפֹּ֔רֶת יִהְי֖וּ פְּנֵ֥י הַכְּרֻבִֽים׃

Ishal el achosa 26:3,5,6

חֲמֵ֣שׁ הַיְרִיעֹ֗ת תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ וְחָמֵ֤שׁ יְרִיעֹת֙ חֹֽבְרֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃ 

וְעָשִׂ֜יתָ לֻֽלְאֹ֣ת תְּכֵ֗לֶת עַ֣ל שְׂפַ֤ת הַיְרִיעָה֙ הָאֶחָ֔ת מִקָּצָ֖ה בַּחֹבָ֑רֶת וְכֵ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ בִּשְׂפַ֣ת הַיְרִיעָ֔ה הַקִּ֣יצוֹנָ֔ה בַּמַּחְבֶּ֖רֶת הַשֵּׁנִֽית׃ 

חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃ 

וְעָשִׂ֕יתָ חֲמִשִּׁ֖ים קַרְסֵ֣י זָהָ֑ב וְחִבַּרְתָּ֨ אֶת־הַיְרִיעֹ֜ת אִשָּׁ֤ה אֶל־אֲחֹתָהּ֙ בַּקְּרָסִ֔ים וְהָיָ֥ה הַמִּשְׁכָּ֖ן אֶחָֽד׃

and the pegs of the amudim in 26:17

שְׁתֵּ֣י יָד֗וֹת לַקֶּ֙רֶשׁ֙ הָאֶחָ֔ד מְשֻׁ֨לָּבֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָ֑הּ כֵּ֣ן תַּעֲשֶׂ֔ה לְכֹ֖ל קַרְשֵׁ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃

6.   25:15  בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.

7.  See 25:36-7

כַּפְתֹּרֵיהֶ֥ם וּקְנֹתָ֖ם מִמֶּ֣נָּה יִהְי֑וּ כֻּלָּ֛הּ מִקְשָׁ֥ה אַחַ֖ת זָהָ֥ב טָהֽוֹר׃ 

וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ׃

and Or HaChaim Bamidbar 8:2.

Yes, it’s a machlokes Tannaim in מנחות פ'ח:ת, but the Ohr HaChaim says it’s clear in the pesukim that they were separate, and he is sorry he wasn’t in Bavel to show how clear it is in the words.

8.  This is Reb Chatzkel Abramsky's diyuk.

We are told what to do with the Menorah, the Shulchan, and the Aron. We are not told what to do with the Mizbei'ach.

וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ (25:10)

וְ וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד (25:30)

וְעָשִׂ֥יתָ אֶת־נֵרֹתֶ֖יהָ שִׁבְעָ֑ה וְהֶֽעֱלָה֙ אֶת⁠־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְהֵאִ֖יר עַל־עֵ֥בֶר פָּנֶֽיהָ (25:37) .

Why? Reb Chaim Brown says because the Mizbei'ach is not a kli, it is part of the tzura of the Mikdash, and this is why it was so much larger in the Mikdash, as opposed to the other keilim. 

9.   Mizbei’ach; Menorah: Mishkan.

Mishpatim 2025

In 2025 I used 6, 7, 8, 9, and 10. 

1, How does the word מרצע hint to the servitude of Mitzrayim.

2.  (Not fair. Not within span of our Parsha.)  Our parsha discusses avadim, both Jewish and non-Jewish, and there are plenty of people in the Torah described as being Avadim. Who in the Torah is specifically called an Eved Knaani. Who is called an Eved Ivri.

3. The word Elokim usually refers to Hashem, but not always.  Show me three places in the parsha where it definitely does not mean Hashem. 

4. Where do we find a non-living thing sleeping.

5. Where do we find a non-living thing finding things and eating them.

6. Where do we find civil liability that is not pure compensation, that is not equal to the actual harm. 

7. More interesting, where do we find a case where the literal meaning of the passuk is punitive, but according to Chazal's interpretation it is restitution.

8.  Reuven needed a silver tray for a pidyon haben. His friend, a Hatzala guy, dropped his off at Reuven’s house on his way back from a call. He lost the tray. Can Reuven weasel out of his obligation?

9.  (Not really fair, to expect people to figure this one from "Sona'acha.)  If you have a choice whether to give Shalach Manos to your good friend, or to the guy who parks halfway in front of your driveway, who should you give it to?

10. Our Parsha says that in the seventh year you have to abandon your property. Is this counted on a national calendar, or does the count begin from when you acquire the property?

11. There are two Hebrew words for wealthy: עשיר and גביר. There are four for a poor man; three are in this Parsha.

12.  (Not fair, requires information outside the Parsha.)  My name is found in the מגילה, and it is next to כרפס. My father and I risked our lives to stop terrible chillul Hashem,  My grandson enabled the שכינה to rest with ישראל כלל. Where is my name mentioned in this week’s פרשה.

 

 

 

 

1. Gematria = 400. Tosfos Kiddushin. 22b ד"ה מה

2. Knaan. בראשית ט:כה, ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו

Yosef. בראשית מא יב ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים

3.  21:6, 22:7 judges. (22:27 not clear.)  22:19, false god.

4. 

שמות כג יח  ולא ילין חלב חגי עד בקר

שמות כב ה  כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה

6. Keifel and 4/5 by Ganav; Chatzi nezek by tam. Lamed shel eved. Maybe Kofer, but you need to know the Gemara in BK, so doesn't count.  AND thank you Rav Bukspain: Shein v'Ayin by eved knaani. 

7.   שמות כא כד  

עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל

Many explain the reason the Torah said "an eye for an eye" is because the villain deserves to experience the pain and fear that he inflicted. (Seforno, ibn Ezra, Rambam Cho'um 1:3)  But in halacha, he just pays for the damage he caused. Obviously, the literal punishment is punitive, and the halacha is compensatory. 

See Reb Chaim Brown's mehalach with Reb Chaim here.

8.  

שמות כב יג  וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם

9.

 שמות כ״ג:ה כי־תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו

בבא מציעא לב ע"ב

אוהב לפרוק ושונא לטעון – מצוה בשונא, כדי לכוף את יצרו.

10. 

שמות כ"א:ב   כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם

 שמות  כ״ג: י-י"א  ושש שנים תזרע את־ארצך ואספת את־תבואתה והשביעת תשמטנה ונטשתה

 

11. עני, דל, אביון. Not in the parsha- רש.

 

12. 24:14 - 

ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם

 

Yisro 2025

 I hope readers will offer more good questions that I can incorporate. 

Remember, I don't want questions that require knowledge of Rashi or Medrashim. I want questions that require careful attention to Kerias haTorah, and that thoughtful attention to Kerias haTorah will answer.

In 2025 we had a group of really smart guys in shul, so I used 2, 4, 6, 8, and 10, the more challenging questions, and they answered every single one.

1. Find a source for the halacha that when you see a place where a miracle happened to Klal Yisrael you should make a bracha.

2. Find a conversation about whether the right to file directly with the highest court (original jurisdiction) should depend on whether large sums are involved, or whether the case involves difficult questions of law, irrespective of the amount at issue. 

3. Many people shukel when they learn Torah. This is essentially unique to us Jews. And even Jews do not shukel when they study physics or read Shakespeare. Where do we find a source for shukelling when learning Torah?

4. What is the eighteenth bracha in Shmoneh Esrei?  "Modim," of course, because Shmoneh Esrei has nineteen brachos. How many commandments are there in the Ten Commandments?  The Torah calls it  עשרת הדברים (or in Chazal עשרת הדיברות,) but how many Mitzvos are there in the ten Dibros.

5. Two times birds are mentioned in the parsha.

6. When a law is given in the Torah, and it is obvious that the commandment is because of a specific circumstance, does the law automatically become void when that circumstance no longer exists? Or do you need another statement saying that "When that circumstance no longer exists, the issur is removed."

7. Most of the mitzvos in the Aseres HaDibros involve action. How many of the Mitzvos in the Aseres HaDibros are speech, how many are thought. 

Or, name a mitzva of speech and an issur of speech: a mitzva of thought and an aveira of thought.

(Thought is problematic, so it's probably better to just ask about speech.)

8.  Chazal tell us that keeping the Mitzvos is more meaningful in the Land of Israel. Is this true for מצוות שכליות, Mitzvos that are based on universal ethics?

9. What is the first mitzva given after the Aseres HaDibros.

10. The Gemara (חגיגה כ'ז ע'א) says that the family table, where you say words of Torah, and host travelers and people who need your friendship, brings blessing and forgiveness to the family. Why is there is a minhag to take knives off of the table during bentching?

1. 18:10

ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה

See San 94, Brachos 54

2.  18:22. 

 Yisro:

ושפטו את־העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך

18:26

Moshe:

ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם

Based on Sanhedrin 8a, from my father zatzal. 

3.   20:15

וכל־העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק

הסולם על ספר הזהר

פנחס קי״ד

קמנא ואזלנא ותוקפא וכו': קמנו והלכנו. ותקפו של חום השמש היה חזק ביותר, והיה מיצר לנו בדרך. ראינו אילנות במדבר ומים תחתיהם. ישבנו תחת צלו של אילן אחד במדבר. שאלתי אותו, את ר"ש, מה זה, שכל עמי העולם אינם עושים נענוע, אלא ישראל לבדם, כשעוסקים בתורה הם מתנענעים לכאן ולכאן, מבלי שלמדו זה מאיזה אדם בעולם. ואינם יכולים לעמוד על עמדם. 

 פנחס קט״ו

אמר לי אדכרתן וכו': אמר לי, הזכרתני דבר עליון, ובני אדם אינם יודעים ואינם משגיחים. ישב מעט ובכה. אמר אוי לבני אדם שהולכים כבהמות השדה, בלי תבונה. בדבר זה בלבד ניכר בין נשמות הקדושות של ישראל לנשמות שאר העמים עכו"ם, נשמות ישראל נגזרו מנר הקדוש הדולק, שהוא המלכות, שכתוב, נר ה' נשמת אדם, ונר הזה בשעה שנדלק מן התורה העליונה, שהיא ז"א, אינו שקט האור עליו אפילו רגע. וז"ס אלקים אל דמי לך. הכתוב על המלכות. וכעין זה כתוב על הנשמות, המזכירים את ה' אל דמי לכם. דהיינו אין שקט לכם. אור הנר כיון שנתאחז בפתילה, אותו האור אינו שוקט לעולם, אלא האור מתנענע לכאן ולכאן, ואינו שוקט לעולם.

 ספר אבודרהם: ונהגו ישראל להתנועע בשעה שקורין כי כשנתנה התורה נרתעו כלם שנאמר (שמות כ' טו') וירא העם וינועו וכתיב כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך להודיע כי הוא וכל עצמותיו עסוקים יחד להלל ולשבח לשם.

הרמ"א (או"ח סימן מח' א'): ונהגו המדקדקים  להתנועע בשעה שקורין בתורה, דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים, על שם: כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך (תהילים לה' י').

 משנה ברורה: ויש פוסקים שחולקין על זה ואומרים דבתפלה אין להתנענע ורק בפסוקי דזמרה וברכת קריאת שמע, ולימוד התורה אפילו שבעל פה המנהג להתנענע.

מגן אברהם: ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. והכל לפי מה שהוא אדם, אם מכוין היטב על ידי תנועה יתנענע, ואם לאו יעמוד כך ובלבד שיכוין לבו. 

4.   Fourteen, according to the Chinuch in Yisro:

1 כה; מצות האמנה במציאות השם

2 כו; שלא נאמין באלה בלתי ה' לבדו

3 כז; שלא לעשות פסל

4 כח; שלא להשתחות לעבודה זרה

5 כט; שלא לעבוד ע"ז במה שדרכה להעבד

6 ל; שלא לשבע לשוא

7 לא; מצות קדוש שבת בדברים

8 לב; שלא לעשות מלאכה בשבת

9 לג; מצות כיבוד אב ואם

10 לד; שלא להרג נקי

11 לה; שלא לגלת ערות אשת איש

12 לו; שלא לגנב נפש מישראל

13לז; שלא להעיד בשקר

14 לח; שלא לחמד

But if you combine all the dinim of kefira/avoda zara (2, 3, 4 and 5,) and the two dinim of Shabbos (7 and 8,) you can call the ten Dibros ten Mitzvos. For halacha purposes, they are totally independent. Ten Dibros, fourteen Mitzvos.

5.   Tzipora and על כנפי נשרים

However: 

See Igros OC IV 66

ומה שמשמע ממכתבך ששם צפרה הוא מלשון צפור לא מסתבר אלא יותר נוטה שהוא מלשון השקפה ומלשון נהורא אך שאיכא גם רמז לצפור, וגם שם פיגא אינו שייך לפיגל אלא כשהוא קצור לשם פיגל אבל כשנקראת פיגא אינו ענין לשם פיגל והוא מכוונה אחרת שלא ידוע לנו מקור שם זה.‏

and there's' this

מובא בעלון "כאיל תערוג" (גליון 118, עמ' 2) דנשאל הגראי"ל שטיינמן בענין שידוך, שלאמא קוראים "צפורה", ולבחורה קוראים "פייגל" [שזה באידיש "צפורה"]. ואמר הגראי"ל,דכיון שלא מכירים אותה בשם "צפורה", יש להקל דנחשב כב' שמות (צדיק כתמר יפרח)

Still, everyone agrees, as clear in Medrashim, that the name Tziporah is at least a remez to birds.

6.  Beitza 5b

מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא במשוך היובל למה לי, שמע מינה דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו, 

Rashi there says it we would know the hetter from the passuk by the luchos sheniyos that says ההר ההוא which is mashma 'because of its kedusha.' 

מכדי כתיב - בלוחות האחרונות ואיש לא יעלה עמך וגו' (שמות לד). מסיפיה דקרא יליף אל מול ההר ההוא, כל זמן שהוא בהויית קדושתו, שהשכינה עליו, אסור. אבל נסתלק שכינה מותר שמעינן ממילא. למה ליה לאדכורי שריותא בהדיא בלוחות הראשונות ולמימר נסתלקה שכינה המה יעלו? והלא לא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה עד אחד בחדש שהוקם המשכן ועד בעשרים באייר שנעלה הענן, והיה לו ללמוד היתר כשמסתלק מאל מול ההר ההוא. ובמסכת תענית (דף כא:) נמי מההוא קרא ילפינן דתניא רבי יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא הוא מכבד מקומו שכל זמן שהשכינה היתה בהר אמרה תורה גם הצאן והבקר אל ירעו וגו' נסתלקה שכינה אמרה תורה במשוך היובל המה יעלו בהר. הלכך למה ליה לכתוב בהדיא המה יעלו, ולא אישתרי ממילא מדוקיא דההר ההוא. ש"מ צריך מנין אחר להתירו כו':

But for our purposes, Tosfos there says it's just a svara. Why was it assur? Obviously, the issur was because of the presence of the Shechina. If the Shechina is no longer there, the issur should automatically go away. But it did not.

מכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו וגו'. פירוש מכדי כתיב אל מול ההר ההוא דמשמע כל זמן שהוא בהוייתו בקדושה ששכינה שרויה עליו דוקא אסור אבל נסתלקה שכינה מותר וא"כ במשוך היובל למה לי וא"ת והא אל מול ההר ההוא בלוחות אחרונות כתיב ובמשוך היובל נאמר קודם לכן בלוחות הראשונות ואי לא במשוך היובל לא שמעינן שריותא בלוחות הראשונות ופירש בקונטרס שלא נסתלקה שכינה ממנו מיום מתן תורה עד יום שהוקם המשכן ועד בעשרים באייר בשנה השנית שנעלה הענן וא"כ שריותא דבמשוך היובל לא הוי עד שנה שניה ואז נאמר כבר אל מול ההר ההוא דמשמע מינה שריותא כדפי' כך שיטת הקונטרס ודוחק הוא דהא במשוך היובל משמע שגם בו ביום דמתן תורה הותרו לעלות כשימשוך היובל שלא היו קולות רק בלוחות הראשונות בסיון וא"כ ליכא למימר שריותא דבמשוך היובל לא היה עד השנה שניה ועוד כיון דמההוא משתמע היתר בהדיא כדפרי' א"כ אין צריך מנין אחר להתירו מידי דהוה אחרמות לאחר הזמן כדפרישית לעיל לכן נראה לי ה"פ ת"ש במשוך היובל וכו' למה לי והלא בלאו הכי יש להתיר מסברא דהא לא אסר להם לעלות אלא משום שכינה וא"כ ממילא משתריין כשנסתלקה השכינה והא דקאמר מכדי כו' זהו שלא תאמר דבמשוך היובל אתי למשרי כשיפסקו הקולות אע"פ שלא נסתלקה שכינה עדיין והאי התירא לא הוה שמעינן ממילא מסברא והשתא לא תפשוט מידי הא לא אפשר לומר דמכדי כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו בלוחות האחרונות אע"פ שלא היה שם קולות ומסתמא ה"ה נמי בדברות הראשונות שנאסרו כל זמן ששכינה בהר אפילו כשיפסקו הקולות כמו באחרונות א"כ במשוך היובל לא בא להתיר (אלא) כשיפסקו הקולות (. שנסתלקה) שכינה והאי התירא שמעינן ממילא מסברא אלא שמע מינה שצריך מנין אחר להתירו:

19:12

והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת

19:20

לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר

7.   Speech: 

לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא

זכור את יום השבת לקדשו

 לא תענה ברעך עד שקר

Thought:

אנכי יהוה אלהיך if it is a mitzva leida u'l'haamin and not an introduction.

לא יהי͏ה לך אלהים אחרים

לא תחמד (Not really true in Parshas Yisro. Certainly not according to the  Rishonim that לא תחמד involves actual purchase by harassment, based on BM 5b and a Mechilta. Example: Rambam GvA 1:9-10,

כל החומד עבדו או אמתו או ביתו וכליו של חברו או דבר שאפשר לו שיקנהו ממנו והכביר עליו ברעים והפציר בו עד שלקחו ממנו אף על פי שנתן לו דמים רבים הרי זה עובר בלא תעשה שנאמר (שמות כ יד) (דברים ה יח) "לא תחמד". ואין לוקין על לאו זה מפני שאין בו מעשה. ואינו עובר בלאו זה עד שיקח החפץ שחמד. כענין שנאמר (דברים ז כה) "לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך". חמוד שיש בו מעשה:   

כל המתאוה ביתו או אשתו וכליו של חברו. וכן כל כיוצא בהן משאר דברים שאפשר לו לקנותן ממנו. כיון שחשב בלבו היאך יקנה דבר זה ונפתה בלבו בדבר עבר בלא תעשה שנאמר (דברים ה יח) "לא תתאוה" ואין תאוה אלא בלב בלבד:

According to them, only Lo Tis'aveh in Devarim is thought. 

And even according to the Rishonim that lo tachmod and lo tis'aveh are synonymous, like Rashi Devarim 5:18 and Smag Lahvin 158, I think they mean that both are not assur without a maaseh. You can't ignore the Gemara in BM.)

to some extent, kibbud av v'eim might belong in both.

8. Yes. 20:12

כבד את־אביך ואת־אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך 

Netziv here- 

בא המקרא בזה ללמדנו עיקר גדול. דכבר כ׳ הרמב״ן בפרשה תולדות ובכ״מ שהתורה ומצותיה אע״ג דמצות שאין תלויות בארץ נוהגות אפי׳ בחו״ל. מכ״מ מיוחדות המה יותר בא״י. וע״כ נקראת תורת אלהי הארץ. והדבר מובן שלפי זה גם יעודיה אע״ג שישנם בחו״ל מ״מ יותר משמשים ומגיעים בא״י: 

מעתה היתה הדעת נותנת שזה הכלל אינו אלא במצות שבין אדם לשמים ואין הדעת אנושי נותן עליה. הוא שהסברא נותן שעיקר שכרה מיוחד בא״י. משא״כ כיבוד או״א שהוא דעת אנושי בזה אין סברא לחלק בין א״י לחו״ל. מש״ה כתיב במצוה זו של כיבוד או״א ג״כ על האדמה ללמדנו דאחר שהיא מ״ע הכתובה בתורה. הרי היא ככל חוקי התורה שאין בהם טעם ושכל אנושי :

9.  20:20

לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם

10. 20:23, ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה

OC 180:5, Magen Avraham there, that anything that can be called a metal Cherev does not belong on the Mizbeiach, and a family's table is akin to the Mizbeiach.

Officially, this minhag does not apply on Shabbos, as the Rema and Magen Avraham say there. 

Some do it on Shabbos and weekday alike.  

From what I've personally seen, some only do it on Shabbos and Yomtov, and not on weekdays, which makes zero sense, but there it is. No harm, no foul.

Beshalach 2025

In 2025 I used 1, 2, 3, 4, 5, and 6. I had to ask six because someone called out the first answer before Krias HaTorah.

1.  Prove from this Parsha that prayer is not effective without an act of faith.

2. When the Torah says something is yours, you can do whatever you want with it. Some times, the Torah says it's yours but limits what you can do with it; it's yours, but only for one purpose. Find an example in this week's parsha. 

A more yeshivishe way to ask the question is, "Can you be mekadeish a woman with your portion of the Mon."

3. What solid became liquid, and what liquid became solid.

4. Four times Moshe causes a neis by raising his hands. 

5. Source that daytime meals should be starch and night-time meals should be protein. 

6. What name of Hashem appears only twice in חמשה חומשי תורה (25 times in Tanach) and both are in this parsha.

7. Something in the parsha that is described as being like rock, and lead, and straw.

8. How is the Trop in the beginning of the parsha related to the word "וחמושים"

1.  מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו

אור החיים:

מה תצעק אלי פירוש כי אין הדבר תלוי בידי הגם שאני חפץ לעשות נס כיון שהם אינם ראוים מדת הדין מונעת ואין כח ברחמים כנגד מדת הדין המונעת, ואמר אליו דבר אל בני ישראל פירוש זאת העצה היעוצה להגביר צד החסד והרחמים דבר אל בני ישראל ויתעצמו באמונה בכל לבם ויסעו אל הים קודם שיחלק על סמך הבטחון כי אני אעשה להם נס ובאמצעות זה תתגבר הרחמים, ואתה הרם את מטך פירוש באמצעות מעשה הטוב נעשה להם הנס ובקע הים כי גדול הבטחון והאמונה הלז להכריעם לטובה.

This should not be overstated. From the Gemara in Sotah 37a

קפץ נחשון בן עמינדב וירד לים תחילה, שנאמר: ״סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל״. ועליו מפרש בקבלה: ״הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש ... טבעתי ביון מצולה ואין מעמד וגו׳״, ״אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה וגו׳״.

that after Nachshon and Shevet Yehuda jumped in, they called to Hashem, they were mispallel. It seems clear that the lesson is that tefilla without faith is not effective. Even after the act of faith, though, you need tefilla. It did not split until they asked Hashem to save them.

On the other hand, the Gemara there continues and says

 באותה שעה היה משה מאריך בתפלה, אמר לו הקדוש ברוך הוא: ידידיי טובעים בים ואתה מאריך בתפלה לפני?! אמר לפניו: רבונו של עולם! ומה בידי לעשות? אמר לו: ״דבר אל בני ישראל ויסעו. ואתה הרם את מטך ונטה את ידך וגו׳״.

and the Maharsha says

וא"ל הקב"ה ידידי טובעים בים ואתה מאריך כו'. דבמקום סכנה מתפללין תפלה קצרה כדאמרי' במסכת ברכות ונקט לשון ידידי לר"מ דבנימין ירד תחלה לים וזכה דבין כתפיו שכן ובההוא רישא דקרא קראו ידיד לבנימין אמר ידיד ה' גו'. ואמר שא"ל הקב"ה דבר אל בני ישראל ויסעו. לגבי אותן שירדו לים תחלה אין להם אלא ליסע כו' כפירש"י בחומש ולגבי שאר השבטים נטה את ידך גו':

which seems to mean that Yehuda needed nothing because of their bitachon and personal tefilla, but the other Shevatim needed tefilla, at least a tefilla ketzara, and נטה את ידך. This is not like the Ohr HaChaim who says that Yehuda needed the help of the Matteh as well. 

2.  16:15, 

וַיִּרְא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל וַיֹּ֨אמְר֜וּ אִ֤ישׁ אֶל־אָחִיו֙ מָ֣ן ה֔וּא כִּ֛י לֹ֥א יָדְע֖וּ מַה־ה֑וּא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֲלֵהֶ֔ם ה֣וּא הַלֶּ֔חֶם אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן יְהֹוָ֛ה לָכֶ֖ם לְאׇכְלָֽה׃

The Netziv here says that just as in Sukkah 39 by Shviis we darshen lochem l'ochlo to mean it is assur to sell, so too here.

Tosefta Bechoros 3:6,

כל פסולי מוקדשין נמכרין באטליז ונשחטין באטליז ונמכרים בליטרא חוץ מן הבכור ומן המעשר שהנאתן לבעלים רשב"ג אומר מפייס אדם את עצמו בליטרא בבכור לידע מה הגיעו. רבי יהודה אומר מצא אדם את חברו בירושלים אמר לו אכלת היום אמר לו מן יודע שמהמעשר אכל מה המן אין לו דמים אף מעשר אין לו דמים אמר לו קייץ יודע שהבכור אכל מה הקייץ נמכר בזול אף הבכור נמכר בזול.

קייץ is cheap figs.

Rav Itamar Garbuz brings the Chasdei Dovid there and the Rogotchover here, that they learn this is pshat in the Tosefta, and that if you were mekadesh with Mon it would not be a kiddushin, because משולחן גבוה כזכי. Rogotchover:

לאכלה. ר״ל רק לאכילה גדר קדשים ומשלחן גבוה וכמבואר קדושין דף נ״ב ע״ש בזה. ועיין תוספתא בכורות פ״ג גבי מעשר שני ומן ע״ש, ובירושלמי פ״א [דמע״ש], והוה כמו ק״ק ולכך יש לאו דאל יותר ממנו כו׳.

Rav IG says that you could learn the Tosefta that Mon was cheap because it was rarely sold, because nobody needed any more than he had. But the Chasdei Dovid and the Rogotchover are learning that it can not be sold.

But according to the Netziv, it's not pshat that he is not the baalim, just that it's assur to sell. If so, just as with peiros shviis, if you were over and sold them it is sold. It is yours, but it is assur to do business with it.  He brings the Rash in the beginning of Maaser Sheni that you can give it as a gift, you just can not do business with it.

3.  וחם השמש ונמס, קפאו תהומות בלב ים

and according to Rashi but not Targum Onkelos, נמוגו כל יושבי כנען, meaning dissolved.

4.  Splitting the Yam Suf 14:16, Closing the Yam Suf 14:26, Refidim 17:5 with the matteh, Amalek 17:9-11.

I can't ask "How many times Moshe used the Matteh," because there are many questions about whether Moshe used the Matteh by the Yam and by Amalek. Hashem told him to take the matteh by splitting the Yam Suf, but then it says ויט משה את ידו על הים and doesn't mention the matteh, and for sure by closing the Yam Suf it says nothing about the Matteh. Also by Amalek, Moshe says he will take the Matteh, but the Ramban says that after raising it toward Amalek he put it down and raised both hands -בעת היותו מתפלל וכפיו פרושות השמים לא יתפוש בידו דבר. Also the Netziv, באמת לא השתמש באותו מעשה במטה כלל.  Most, if not all, the mefarshim that I saw, say that he did not use the Matteh during the fight.

So I can only ask about the times raised his hands, with or without a matteh.  

5.  Yoma 75a-b from 16:8

6.  עזי וזמרת and כי יד על כס

As for the question if kah indicates that something is missing by Amalek, why is it used by shiras hayam and so many times in shira in Tanach. Like the Arizal says, yisgadal veyiskadash שמיה is a way of saying that the שם יה should be expanded into the full שם השם.  I think it's something like davka when Hashem seems to have left us that is when His nissim are so wonderful and remind us that despite all, even in an imperfect world, Hashem still protects us.  Similar to the Kli Yakar

 וגם שם של י"ה מורה על מדת הדין כמבואר ברבינו בחיי על פסוק כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק (שמות יז טז) וכל אלו המתיחסים אחר מדת הדין מכל מקום ויהי לי לישועה שנהפכו לי לרחמים ולתשועה וזה דקדוק נכון בתוספת וי"ו של ויהי, ובדין הקב"ה עושה עמי חסד זה מדה כנגד מדה, כי גם אני מברך את ה' על הרעה כשם שאני מברכו על הטובה, ואע"פ שירעו המצרים לנו ולאבותינו מ"מ אני מרומם שמו ית' על כל, ז"ש זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנהו, אלי ואלהי הכל רמז למדת הדין כי אל לשון חוזק ותוקף

7. The Mitzrim in the Yam Suf.

Rashi 15:5

"כמו אבן" - ובמקום אחר צללו כעופרת ובמקום אחר יאכלמו כקש הרשעים כקש הולכים ומטורפין עולין ויורדין בינונים כאבן והכשרים כעופרת שנחו מיד

8. It's revii munach, which fits in perfectly to Rashi's second pshat, 

וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֮ אֶת־הָעָם֒

דָּבָר אַחֵר, חֲמֻשִׁים אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה יָצְאוּ וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים מֵתוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי אֲפֵלָה (מכילתא):

This is not really a good Parsha question. The purpose of the parsha questions is specifically to ask questions that most people can't answer unless they are thinking about them during Krias HaTorah and they can if they pay attention. This question is just a riddle, and listening to Krias HaTorah is not going to help you.

Bo 2025

 1. What event began with the East Wind and ended with the West Wind. 

2. Two mitzvos in this parsha are described as "אות." What are they. What other two mitzvos in the Torah are described as אות

3. What mitzva requires that you wear shoes while doing the mitzva.

4. There are certain words that appear only once in all of Tanach. Yes, I know what they're called by scholars. There is one exceedingly rare word that appears hundreds of times in Tanach, and its meaning is well know, but is used to mean something entirely different only once in all of Tanach. What is that word.

5. We all know that we do the Seder because of Mitzrayim. But we do Matza because of Sukkos. Why is that true?

UPDATE:

I found these in an old email from Harry Friedman.

Who besides Moshe is a son-in-law of Yisro?

 Name two people in the Torah - one male, one female, one Jewish, one not - who have similar names that mean the same. One of the people is in this parsha

Where are "steps" referred to in this parsha?

1. Arbeh. Another way of asking the question is, Name an event that began with the East Wind, proceeded to the West Wind, and ended with a great mass drowning in the Yam Suf.

2. Dam on the machkof, Tefillin. Shabbos and Milah.

3. Eating the Pesach in Mitzrayim.

4. נא.  When I asked the question, I repeated that "the word is very, very, rare" or "exceedingly rare" about five times, and it did not help.

5. 12:37-9  

וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל מֵרַעְמְסֵ֖ס סֻכֹּ֑תָה כְּשֵׁשׁ־מֵא֨וֹת אֶ֧לֶף רַגְלִ֛י הַגְּבָרִ֖ים לְבַ֥ד מִטָּֽף׃ 

וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם וְצֹ֣אן וּבָקָ֔ר מִקְנֶ֖ה כָּבֵ֥ד מְאֹֽד׃ 

וַיֹּאפ֨וּ אֶת־הַבָּצֵ֜ק אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֧יאוּ מִמִּצְרַ֛יִם עֻגֹ֥ת מַצּ֖וֹת כִּ֣י לֹ֣א חָמֵ֑ץ כִּֽי־גֹרְשׁ֣וּ מִמִּצְרַ֗יִם וְלֹ֤א יָֽכְלוּ֙ לְהִתְמַהְמֵ֔הַּ וְגַם־צֵדָ֖ה לֹא־עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃

Obviously, the Matza they ate in Mitzrayim was because of the lechem oni aspect. But the Matza we eat ledoros is because כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה, and making that matza only took place in Sukkos.