Emor 2025

In 2025, I asked 2, 4, 7, 8, 10 and 11.

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely. Is this restriction due to its holiness, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

3. Two cases where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is a bittul assei.

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

7. What is the calendar date of Pesach?

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

10. When did Klal Yisrael first do the mitzva of Sefiras HaOmer?

11. When is the best time to tell someone to pick up a lambs sandwich?

 

 

1. Does the mitzva to honor a Kohen, "vekidashto," apply to a Kohen before Bar Mitzva? 

No. The mitzva is because he is fit to do avodah. Until that time, there is no mitzva to honor him.

21:8

וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך

Chinuch 269  on 21:6

קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי ה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש

וְהָיוּ קֹדֶשׁ לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁלֹּא נֹאמַר אַחַר שֶׁזֶּה אֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרִיב לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם, לָמָּה זֶה נַקְדִּימֵהוּ וּנְכַבְּדֵהוּ? עַל כֵּן אָמְרוּ וְהָיוּ קֹדֶשׁ, כְּלוֹמַר הַזֶּרַע הוּא מְיֻחָס כֻּלּוֹ, תָּמִים וּבַעַל מוּם.

Minchas Chinuch there:

והנה הרהמ"ח מביא בשם ספרא דיהי' קודש לרבות בעלי מומין אף על פי שא"ר להקריב לחם אלהיהם מכל מקום הוא בכלל מצוה זו והר"מ שם מביא דמ"ע לקדשו ומביא רק הקרא וקדשתו כי את לחם כו' נראה דבע"מ אינו בכלל זה וצ"ע כיון שמבואר בספרא מריבוי דגם בע"מ בכלל. והנה חללים ודאי אינם מצווים לכבדם דהרי הם כזרים לכ"ד. והנה המ"א סימן רפ"ב כתב מסברתו דכהן קטן אינו מצוה לקדשו דאינו ראוי לעבודה ובאמת כאן מבואר להיפוך אף דאינו ראוי לעבוד' מצוה לכבדו וגם קטן אוכל קדשים כמו בע"מ אך שאינו בחלוקה כמבואר בזבחים ובר"מ ע"כ נ"ל לפי דעת הרהמ"ח דגם קטן וחרש מצוה לכבדם.

Rav Chaim K is quoted as having said the MInchas Chinuch’s chiyuv is only miderabanan.  See page 132 here:

https://beinenu.com/sites/default/files/alonim/211_31_83_0.pdf

 

2. Teruma can be eaten only by a Kohen.  A  non-kohen who eats Teruma is punished severely. Is this restriction due to its holiness, or to ensure, by restricting non-kohanim from eating it, that only Kohanim will benefit from it.

22:10 

וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש

22:11

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו

The fact that his avadim can eat it strongly implies that it is primarily a property issue. But honestly, it’s impossible to know. It obviously has kedusha: it can not be eaten by a kohen who is tamei nor when it is tamei. A Yisrael who eats it is chayav missah.  Although his eved knaani may eat it, his eved ivri may not, and a zar is chayav missa for eating it, and a kohen tamei is not allowed to eat it.

Rashba Nedarim 12a, on being matfis in trumah:

כחלת אהרן וכתרומתו מותר. פירוש משום דחשבינן ליה כדבר האסור ולא כדבר הנדור, וטעמא דמילתא דאע"ג דצריך לקרות להם שם מכל מקום לאו כקרבן הם, כיון שהם מותרים אפילו למקנת כספו של כהן, אלא הרי הם כנכסי כהן ונכסי בניו ובנותיו, אלא שלא זכה אותם רחמנא לאכלן אלא לכהן ולבני ביתו, ודבר האסור הוא, מה שאין כן בבכור שהוא קרבן ואסור לכל, חוץ מזכרי כהונה וכמו שכתבתי למעלה.

And the Raavad Nedarim 1:11

האומר פירות אלו עלי כו' שאין שם דרך להביא אלו בנדר ונדבה. א"א אנו רגילין לפרש מפני שהחלה והתרומה לכהן נכסיו הן וכחולין לגבי ישראל הן והחטאת והאשם כיון שקדושתן ע"י אדם מתפיס בנדר הוא שאין דוקא נדר ונדבה וזהו שרבי יעקב אומר מתפיס בבכור אסור מפני שמצוה להקדישו ואף ע"פ שאינו נדר אבל מתפיס בחלת אהרן ותרומתו מותר אע"פ שחייב להקדישן והטעם כמו שפירשתי שזו נכסי כהן ונכסי אשתו ובנותיו אבל הבכור אינו אלא לזכרים שכל דברים אלו ענינם כאומר הרי הן כקרבן הקרב בירושלים:

 

 

3. Two cases where one may not bring an animal as a korban because it is “מחוסר זמן בגופו,” it needs time before it is allowed. One is a lav, one is a bittul assei.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

22:28

ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד

 

4. Are you allowed to shecht and eat an animal before it is eight days old?

Yes. It is only unfit to be used as a korban. There is nothing wrong with shechting it for other purposes.

22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

An entirely different issue, the concern that it may not be a viable animal, mandates that you you know it is not premature - that the gestation was full term. Otherwise, you would have to wait to the eighth day to ensure that it was not a nefel. But if you are sure it is a full term, healthy animal, you can shecht it the day it is born. YD 15:2. 

5. What law is shared by korbanos and bris milah.

Neither may be done before the eighth day after birth.  22:27

שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליה

 

6. Every Yomtov is called Shabbos in this parsha except for one. What is the exception.

The exception is Shavuos.  All are called שבת except for שבועות

Pesach  23:15  וספרתם לכם ממחרת השבת

Rosh HaShannah 23:24  באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה

Yom Kippur מערב עד ערב תשבתו שבתכם  23:32 

Sukkos and Shmini Atzeres  23:39  ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון

(But the Medrashim find a connection for Shavuos too: Example, Lekach Tov/Psikta d'Rav Tuviah:

ששת ימים תעשה מלאכה. ומה ענין השבת אצל המועדות ללמדך שכל המחלל את המועדות כאלו מחלל השבת. וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. מהו שבת שבתון ללמדך שכל המועדות נקראו שבתון. 

יום טוב ראשון של פסח נקרא שבת שנאמר וספרתם לכם ממחרת השבת. 

יום טוב של עצרת נקרא שבת שנאמר עד ממחרת השבת השביעית זה יום טוב של עצרת שמתקדש מן הלילה ומחרתו יום חמשים, 

ראש השנה נקרא שבתון שנאמר באחד לחדש יהיה לכם שבתון. 

יום הכפורים שבת שבתון. 

סוכות ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון.)

  

7. What is the calendar date of Pesach?

The fourteenth of Nissan, not the fifteenth. Nowhere in Tanach does the word Pesach refer to anything but the Korban. It never is used as the name of the Yomtov.    

23:5-6

בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח לה

ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו

Even in Yehoshua  5:1, where the Gemara darshans

ויאכלו  מעבור הארץ ממחרת הפסח וגו' (יהושע ה, יא), ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא  אכול דהקריבו עומר והדר אכול

so it sounds like  ממחרת הפסח is the first day of chol hamoed, that just means “the day after they ATE the korban Pesach.”  See Tos RH 13a dh D’akrivu, where RT told the ibn Ezra that ממחרת הפסח can mean two things – bringing and eating.

דאקריבו עומר והדר אכול. הקשה ר' אברהם אבן עזרא הא ממחרת הפסח היינו ט"ו בניסן שהוא מחרת שחיטת הפסח הנשחט בי"ד כדכתיב בפרשת מסעי ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה וזה היה בט"ו והשיב לו ר"ת דה"ק קרא ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח כלומר מן הישן מצות וקלוי דהוא חדש אכלו בעצם היום הזה דהיינו ט"ז דאקריבו עומר והדר אכול

 

8. Can you show me where the Torah says what grain was used for the Minchas HaOmer?

No, you can not, because there is no such passuk. It is only known from our Mesora and drashos of Chazal that it is, uniquely, made of barley flour.  See Menachos 68b.

That Gemara in Menachos brings from R Eliezer that in the passuk in Vayikra 2:14 that says, referring to the Omer,  ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש, the word אביב means barley, as it did in Mitzrayim where it says (Shemos 9:31) כי השעורה אביב, but the Rambam (תמידין ומוספין ז:א) says that barley is Halacha l'Moshe miSinai. Anyway, from the fact that R Akiva argues with R Eliezer you see that it is not a pshat-in-the-word drasha.)

9. Can you show me where the Torah says how the MInchas Shtei HaLechem differs from other Mincha offerings?

Yes, you can. 23:17 It was made of Chametz. Other menachos are strictly Matza.

ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים לה’

 

10. When did Klal Yisrael first do the mitzva of Sefiras HaOmer?

Reading our Parsha literally, one would point to 23:10-15 that says the Minchas HaOmer was only when we came to Eretz Yisrael, and Sefiras HaOmer only was a mitzva when there was a Minchas HaOmer.

דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את־קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן 

והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן 

ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה לה' 

ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה לה' ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין 

ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד־עצם היום הזה עד הביאכם את־קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם       

וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את־עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה

That means, only when you get to Eretz Yisroel will you bring the Korban Omer from Israeli barley, and only then will you have the mitzva of Sefiras HaOmer.

But in fact there are many machlokos about what these pesukim mean. 

A. Did Klal Yisrael bring an Omer in the Midbar, or only when they came to Eretz Yisrael? Tosfos Menachos 45b, yes. Keren Orah Menachos 45b, yes.  Tosfos RH 13 dh דאקריבו, no (brings Yerushalmi Challah 2 that when they came to EY the very old tevuah was assur; if they had brought the Omer in the midbar, it would have been mattir the old tevuah.)  Rash Challah 2:1, no, similar to Tosfos in RH - ותימה גדול למה לא התירן העומר של אשתקד ושמא דלא חל איסור חדש עד השתא וגם לא קרב העומר במדבר דביאה כתיב ביה. Ohr Hachaim here- no. . 

B. Is the Mitzva of Sefira bound to a. actual bringing of the Korban, or b. to a time when  you are obligated to bring the Korban (ר"ח מובא בגרי'ז מנחות ס'ו), or c. to the first day of Chol HaMoed, irrespective of any Minchas HaOmer obligation. Most rishonim, brought in the Ran in the end of Pesachim, only miderabanan. Rambam תמידים ומוספין 7:24 and Shulchan Aruch- deoraysa. (Even according to the Rambam it could be that before they came to Eretz Yisrael they was no mitvah.)

So according to Tosfos in Menachos, they brought the Omer in the Midbar, and of course they also counted Sefiras HaOmer. According to all the rest, they did not bring the Korban, and whether Sefira is tied to the Korban depends on a, b, and c in paragraph B.

But one thing is certain; there was no mitzva of Sefiras HaOmer before Mattan Torah. But the Medrash brought by the Ran in the end of Pesachim says that Klal Yisrael on its own initiative counted the days, out of excitement. So it would be like Birkas Kohanim, which was first said by Aharon without any mitzvah, and then the Torah made it into a Mitzvah, and even though now, both Sefira and Birkas Kohanim may not be a mitzva, Chazal said to do them miderabanan because of their innate symbolic and spiritual weight. The Medrash as brought by the Ran-

ובהגדה אמרו: בשעה שאמר להם משה "תעבדון את אלקים על ההר הזה", אמרו לו ישראל: "משה רבינו! אימתי עבודה זו? אמר להם: "לסוף חמישים יום." והיו מונין כל אחד ואחד לעצמו, מכאן קבעו חכמים לספירת העומר. כלומר: בזמן הזה שאין אנו מביאין קרבן ולא עומר, אלא מחשבין חמישים יום לשמחת התורה כמו שמנו ישראל באותו זמן. וזהו דרך דרש, דעיקרא דמילתא הוא שזהו זכר למקדש.

11. When is the best time to tell someone to pick up a lambs sandwich?

On Shavuos.  23:20

והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני ה’ על שני כבשים קדש יהיו

Achrei Mos Kedoshim 2025

In 2025 I asked 1, 2, 3, 4, 6, and 10. I mashed two and three together, but I shouldn't have.

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a  non-Kohen do it?

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

4.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

5.  In this parsha, what three similar laws appear in the same passuk?

6.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

7.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול ?

8.  When is it assur to be kind to a poor person.

9.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

10.  If a person already has a tattoo, is he obligated under the dinei Torah of kesoves ka'aka to remove it?

NEW QUESTION

Show me where a future event is referred to in past tense.

1.  Which two mitzvos of יום כיפור cause one to become טמא?  (Which four other Mitzva acts cause one to become טמא?)

16:26 and 16:28

The one who takes the שעיר המשתלח and the one who burns the בשר ועור של פר ושעיר הנשרפים  of Yom Kippur.

16:26

והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

16:28

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה

The other cases are:  The one who actually burns the פרה אדומה, the one who throws the  עץ ארז ואזוב ושני תולעת into the fire, and the one who gathers the ashes.  (NOT the one who throws the mei chatas on the tamei.)  The fourth case is one who does the maaseh mitzva of pirya ve'rivya.

2.  A large part of the chataos of Yom Kippur, like a few other korbanos in Parshas Vayikra, are burned outside the city. Does this require a Kohen, or can a  non-Kohen do it?

Any normal talmid chacham would say "Of course it has to be a Kohen. What, you think it's stam issurei hanaah? It's like the eimurim of every korban, but the sreifa is done michutz lamachaneh. 

That is what makes it such a great question, because the pesukim in our parsha say nothing about needing a Kohen for the sreifa, no more than needing a Kohen for the Ish Itti. And, more conclusively, see the Rambam in  ז מעשה הקרבנות ה who says black and white that a non-kohen can burn any of these korbanos.  

וְכֵיצַד מַעֲשֵׂה חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת. שׁוֹחֵט וְזוֹרֵק דָּמָם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאַחַר כָּךְ קוֹרְעָם וּמוֹצִיא הָאֵימוּרִים וְנוֹתְנָן בִּכְלִי וּמוֹלְחָן וְזוֹרְקָן עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. וּמוֹצִיא שְׁאֵרִיתָן חוּץ לָעִיר. וּמְנַתְּחִין אוֹתָן שָׁם כְּנִתְחֵי הָעוֹלָה בְּעוֹרָן. וְשׂוֹרְפִין אוֹתָן שָׁם בְּבֵית הַדֶּשֶׁן:  

שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת לִשְׂרֵפָה. אֶחָד בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה וּבוֹ שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁנִּפְסְלוּ וּפָרִים וּשְׂעִירִים שֶׁל חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶם פָּסוּל בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה. כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ אוֹ שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לָעֲזָרָה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן לָצֵאת. אוֹ שֶׁלָּן הַבָּשָׂר אוֹ לָנוּ הָאֵימוּרִין שֶׁלָּהֶן:  

וְהַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בְּהַר הַבַּיִת וּשְׁמוֹ בִּירָה. וּבוֹ שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת אִם אֵרַע בָּהֶן פְּסוּל אַחַר צֵאתָן מִן הָעֲזָרָה. וְהַמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי חוּץ לִירוּשָׁלַיִם וְהוּא הַנִּקְרָא בֵּית הַדֶּשֶׁן. וְשָׁם שׂוֹרְפִין חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפוֹת כְּמִצְוָתָן:  

וּשְׂרֵפַת כָּל הַנִּשְׂרָפִין כְּשֵׁרָה 👈בְּזָר👉 וּבַלַּיְלָה.

based on 

ירושלמי יומא ספ"ו תני ר' זרי' זר ששרף מטמא בגדים לא צריכא וכו' מה שיהי' כשרים בלילה קו"ח מה אם הקטיר אימורים שאין כשרים בזר כשרים בלילה אלו שכן כשרים בזר אינו דין שיהי' כשרים בלילה:

So, now that this is established, can a non-Jew burn these korbanos? Like the Magen Avraham (תמ"ו ס"ק ב) says from the Shelah on biyur Chametz?

 (I think that the Nisrofin the mitzva is "see to it that they are burned," not the act of burning. This is to answer Reb Akiva Eiger's (in Mishnayos) and the Sfas Emes's (in the Gemara) kashe on Rashi Temura 34a who says

 כל הנשרפין לא יקברו - דלמא אתי איניש ואשכח להו ואכיל להו:

and they ask no, it's because you have a mitzva of sreifa. Reb Akiva Eiger has the same complaint on the Shelah brought in the Magen Avraham in תמ"ו)

No, it has to be a Jew. Because it says he and his clothing will become tamei, 16:28:

והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה 

which obviously does not apply to a non-Jew.

However! The Chizkuni on 16:27 says that only Kohanim can burn the nisrofin: 

 ושרפו באש הכהנים ישרפו 

Whatever the reason that he says not like the Yerushalmi/Rambam, you see that the pashtus is that it does require Kohanim, just like regular אימורים.  

3. In this Parsha, and in all חמשה חומשי תורה, two different words are used to describe the burning of Korbanos. What are they. Can you think of why these different words are used?

16:25  ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה

16:27  ואת פר החטאת ואת  שעיר החטאת אשר הובא את־דמם לכפר בקדש יוציא אל־מחוץ למחנה ושרפו באש את־ערתם ואת־בשרם ואת־פרשם

Without exception, in all of Vayikra, those parts of the korban that are burned on the Mizbaieach are described as והקטיר (and it always says הכהן) and those that are burned outside the machanaeh are described as ושרף (and it never says הכהן), which is really why the Rambam mentioned in #2 says that the burning of Chataos Hanisrafos can be done by a non-kohen. 

It seems that the explanation is obvious. והקטיר comes from the shoresh kitor, like by Sedom, and it is hif'il. Meaning that the burning is done IN ORDER TO PRODUCE SMOKE/RAY'ACH NICHO'ACH.. But ושרף just means burn it, בנין קל. Burn it because there's a mitzva to burn it. 

It's amazing that I have not found anyone who says this. It looks like it's rock solid. And it makes the Chizkuni mentioned above in 2 more shver.

UPDATE A WEEK LATER: The exception is the Parah Adumah. It says saraf, and obviously only a kohen can do it. Bamidbar 19:4-5. But the observation is still correct regarding Korbanos that have kedushas haguf. Parah Adumah is an entirely different sugya.

4.  Now that there is no Beis HaMikdash, can someone bring a real Korban Olah wherever he wants, on a private mizbei'ach?

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is severely proscripted from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. Inasmuch as we recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no geographic restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

--Alternative way to ask the question, but it's probably too 'clever:'  Now that there is no Beis HaMikdash, is there any way a Jewish person can have the zechus of an actual physical Korban brought anywhere on a private mizvei'ach? 

Yes,  if the someone is not Jewish. A Jew is absolutely prohibited from bringing Korbanos outside of the Mikdash - but a non-Jew has no such prohibition. Inasmuch as we recognize the Korban of a non-Jew as a perfectly kosher Korban (Zevachim 116b) (although he can bring only a Korban Olah,) and inasmuch as his korbanos have no geographic restrictions, non-Jews can bring a Korban Olah even today, wherever they want. (איפרא הורמיז ורבא, זבחים קט"ז:)   Only non-Jews could do the avoda.   17:3-4

איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה

ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה' לפני משכן ה' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו

How would this accrue to a Jew's benefit? It is possible that one can do a mitzva with the kavana that the zechus should benefit another person. Example: BB 10b, האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיה בני. So the gentile could bring his Korban intending that the zechus would go to the Yisrael. 

But if you disagree with that case, here's another. If a Jew enabled a gentile to bring a korban - not that he buy it for the Jew, but that the gentile will now be able to afford to bring a korban- the zechus of the korban will accrue, at least to some extent, to the Jew who enabled him. We see this in, for example, the מהר"ם אלשקר סי' ק"א   quoting Rav Hai Gaon on the subject of purchasing actual zechusim, not just the zechus of being mechazeik.

 וכן המסעד מקיימי מצוות כדי שיוכלו לקיים יש לו שכר על כך ולהם, וביותר מי שעוזר עסוקים בתורה ובמצוות להפנות לבותם לעסוק בה יש לו שכר, והשכר שיש לו על פעולתו הוא.

5.  In this parsha, what three similar laws appear in the same passuk?

The three prohibitions of Kilayim mixtures are all found in one passuk: (1) not to mix animals when plowing one's field, (2) not to mix seeds when planting, and (3) not to mix wool and linen in the same garment (19:19).

 

6.  In this parsha, which three laws refer to Peiyos?    In which is hiddur mitzva possible and in which is hiddur mitzva not possible?

Three laws refer to Peiyos: (1) Do not harvest the "corner/edge of your field," but rather leave it for the poor  (19:9). (2) Do not round off "the corner/edge of your heads, (3) nor destroy the "the corner/edge of your beards" (19:27).

Hiddur mitzva is only possible by fulfilling a positive mitzva in a superior manner. There is no hiddur mitzva in avoiding an issur. Regarding Peiyos of the head and beard, there is only an issur to cut them.  By the Peiyah of the field, there is both an issur to cut it (חינוך רי"ז) and a mitzvas assei to leave it (חינוך רט"ז).

A tzushtell In support of this assertion: The Gur Aryeh in Vayigash (46:10) says there is no sense of אינו מצווה ועושה  by a לא תעשה. 

ואפילו אם אתה אומר מאחר שכל המצות הם מצוות צדיקים וישרים וטובים – למה אין ראוי ומחוייב שיעשו הכל, שהרי מי שאינו מחוייב בדבר כמו הסומא אליבא דרבי יהודה (ב"ק פז.) והנשים במצוות שהם פטורות – מצוה הוא דעבדי ומקבלים שכר, זהו דוקא במצות עשה דיש על זה שכר, אבל מצוות לא תעשה שאין קבול שכר על מצות לא תעשה, ומאחר שלא נצטוו – למה יקיימו. וראיה לזה הנשים שהם פטורות מ"בל תטמאו" (ויקרא כא, א) ו"לא תשחית" (שם יט, כז) אם מקיימים המצוה אין להם שכר כלל על זה, והכי נמי למה להם להפריש עצמם מן דבר שאין אסור להם בזה. אבל מצות עשה יש לעשות ולקיים, כי זה הוא רצונו של מקום, ויש קבול שכר על זה. ולכן תמצא תמיד במצות עשה שהיו מקיימין, כגון שחיטה ושבת, אבל במצוות לא תעשה אין הדבר כך, דלא מסתבר לאסור אחר שלא נצטוו, אלא אם אותו המקיים ראוי שיהיה נזהר בהם:

 

7.  In most cases, who was chosen to succeed the כהן גדול?

The son of the previous Kohen Gadol. 16:32

וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו 

 

8.  When is it assur to be kind to a poor person.

When he appears before a judge as a party to litigation. 19:13

לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך

 

9.  There is a limit to how much you have to spend to fulfill a mitzva. If buying an esrog would be ruinously expensive, you are allowed to skip the mitzva that year. (BK 9b Tos d”h Ileima.) On the other hand, you do have to spend a fortune to avoid doing an aveira.   (See Shulchan Aruch OC 656 and Mishna Berura there sk 8-10.) In our parsha, show me a case where doing a mitzva creates the same degree of obligation as avoiding an aveira.

The mitzva to rebuke a sinner. 19:17

הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא

You have a mitzva to rebuke someone who is doing an aveira. The end of the passuk means that if you are in a position to prevent him from sinning, and you do not do so, it is as if you yourself did an aveira (Shabbos 54b and Shaarei Teshuva III:72) It follows that doing this mitzva has the same weight as avoiding an aveira.

 

10.  If a person already has a tattoo, is he obligated under dinei Torah to remove it?

No, there is no such obligation other than the chillul Hashem aspect. The issur is not the having. The issur is the writing.          19:28

ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה'

NEW QUESTION

Show me where a future event is referred to in past tense.

18:28

ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם

See Mishnas R Aharon in Bechukosai 26:45. Gevaldik.

___________________________________________________

THERE ARE assumptions made in these answers which I hope you will find arguable. They are, however, defensible.  The fun of this caliber of question is to stimulate thought. 

Examples: 

-Contrary to the implication of the Maharam Alshakar, plenty of poskim say that the shared zechus of enabling others to do mitzvos is only known by limud HaTorah, not by other mitzvos.  See, for example, Meishiv Davar 3:14.

-That there is no din hiddur on Peiyos because it is only an issur, and there is no din hiddur in a lav.  This is not necessarily true according to the Brisker and Reb Moshe definition of hiddur. I have been told that Reb Chaim Kanievsky said that big peiyos is a kiyum of hiddur mitzva. On the other hand, Reb Nachum Stone Shlita says there is no din hiddur on a lav.

-If the din of אבל לא תעשה יתן כל ממונו קודם שיעבור  is because the aveira is done with a קום ועשה, my not being mochiach is still a שב אל תעשה, so my mehalach might be wrong.   If, on the other hand, it is because of the chomer ha'issur, and I'm responsible for someone else's מעשה איסור as if I did it, I would have to give anything to avoid that עונש חמורה.  This will relate to the question of whether the din chomesh applies to Pesach and Mila.  Example: the Maharal says that only in Mitzrayim were they obligated to buy a Pesach for a fortune, because it protected them from dying. Evidently he holds that Pesach Doros, even though bittul is kareis, there is still a din of al yevazveiz. Maharal Shemos 12:21-

אמר כאן לשון זה (שמות יב, כא) 'משכו וקחו לכם', כלומר, כל אחד יקח בין מי שיש לו משלו, ובין מי שאין לו, צריך ליקח אותו בדמים יקרים מאוד... אע"ג דבשאר מצות אין האדם חייב לתת כל אשר לו בשביל מצוה אחת... הכא צריך לתת יותר ממה שהוא חייב לתת בשאר מצות עשה, בשביל שהוא הצלתו כדאמר קרא בפירוש, ואם לא כן יש לחוש לנגף

sure, avoiding kareis is also "chashash negef," but that's only if you should have but you didn't. If you're pattur, there's no kareis.  But (and certainly for milah) then you have the Baal HaTanya's chiddush- 

(אגה"ק פ"י): "ומה שאמרו 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש', היינו, דוקא במי שלא חטא, או שתקן חטאיו בסיגופים ותעניות כראוי לתקן כל הפגמים למעלה, אבל מי שצריך לתקן נפשו עדיין, פשיטא דלא גרעה רפואת הנפש מרפואת הגוף, שאין כסף נחשב, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו כתיב (איוב ב, ד)".

Tazria Metzora 2025

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

 2.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that believed that Mashiach would only come if the Jewish People kept the Torah perfectly or if it totally broke all the laws of the Torah, and since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism. As the Gemara says,  אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות   What passuk in our parsha was used to support this belief.  

3.  Why is a bald man like a shmatteh.

4.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

5. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

6.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

7.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

8.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

9.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis which he showed to Reb Chaim. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream, or refuah, on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "You should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

1.  Our pesukim tell us that certain halachos stem from childbirth. Assuming that the word “וילדה” is only natural childbirth and not a caesarian section, what four halachos that apply after natural childbirth will not apply after a caesarian section.

12:1-6

After a caesarian birth, there are no special laws of tuma and tahara; There is no korban. The child’s bris can be but does not have to be on the eight day. If the bris is done on the eighth day, it is not docheh Shabbos.

 

 2.  In mid seventeen hundreds, the Frankist cult arose that believed that Mashiach would only come if the Jewish People kept the Torah perfectly or if it totally broke all the laws of the Torah, and since perfection is extremely unlikely, we should try the opposite. This idea that you can bring Mashiach by breaking all the Torah laws was even given a name- antinomianism. As the Gemara says,  אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות   What passuk in our parsha was used to support this belief.  

13:13

וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את־כל־בשרו וטהר את־הנגע כלו הפך לבן טהור הוא

As the Gemara (San 97a) there says,

דאמר רבי יצחק: אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות. אמר רבא: מאי קרא? ״כלו הפך לבן טהור הוא״.

 

 

3.  Why is a bald man like a shmatteh.

Because he is called a קרח  or a גבח, and a shmatteh is called קרחת או גבחת.

Man- 13:42

כי־יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו

Shmatteh- 13:55

וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו

 

4.  Is there a geographic limitation on where a section of the law of Tzaraas applies?  Is this true with all the types of Tzaraas?

Yes.  Nig’ei battim is exclusively in Eretz Yisrael.  This limitation is unique to the Tzaraas of houses. There is no such limitation for Tzaraas of people or of cloth and leather

14:34

כִּי תָבֹאוּ אֶל־אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם׃

 Not explicit in the pesukim, but a metzora is only banished from walled cities that were given a special kedusha. This is how Chazal understand the words  (13:46) "בָּדָ֣ד יֵשֵׁ֔ב מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה מוֹשָׁבֽוֹ"

5. There are three kinds of Tzaraas. One, for example, is Tzaraas of people. Of the three kinds, two need a korban to become tahor, and one does not. Which, and why?

Tzaraas of people and Tzaraas of houses require a korban to become tahor. Tzaraas of clothing does not require a korban. This was pointed out and explained by the Rama in his sefer Toras HaOla volume III chapter 68.   https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35871&st=&pgnum=206&hilite=  see there. My simple explanation is that the first two hurt kedusha; of a person, and of a house, symbolized by the mezuza. Clothing has no inherent kedusha, so no korban is required to restore kedusha.

6.  We make a bracha on counting Sefiras HaOmer because of the Mitzva of וספרתם לכם. There are two mitzvos of counting in the parsha but no bracha is made on them. What are they, and why are they different than Sefiras HaOmer.

15:13, a Zav:

וכי־יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר

15:28, a Zavah

וְאִם־טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר׃

Both have to count, neither makes a bracha. Why is this different than Sefiras HaOmer?

1.      Sefiras HaOmer is an independent mitzvah. The counting of tahara is only a הכשר, it is just a prerequisite for becoming Tahor.  If they don’t care to become tahor, they don’t have to count.  (pashut.)  (problems – Machlokes Beis shammai + Beis Hillel against R Yosi b’reb Yehuda in Nidah 30a. BSh and Bh hold טבילה בזמנה מצוה So it’s not just optional.  Also, Shechita is a macshir and you still make a bracha.)

2.      Sefira is a set number of days. In the case of Tahara, if tuma interrupts, you have to start over. (Tosfos Kesuvos 72a)-

וספרה לה לעצמה - וא"ת אמאי אין מברכת זבה על ספירתה כמו שמברכין על ספירת העומר דהא כתיב וספרה וי"ל דאין מברכין אלא ביובל שמברכין ב"ד בכל שנה שלעולם יוכל למנות כסדר וכן עומר אבל זבה שאם תראה תסתור אין לה למנות:

Explanation of Tosfos in Noda B’Yehuda II YD:23 arguing with Shelah who makes it into a mitzvah:

כוונתן דביובל ועומר שתמיד הזמן נמשך כסדר לא צריך קרא למכתב וספרת שהרי אין צריך בזה השגחה כלל א"ו מצוה היא אבל בזבה שאם תראה תסתור ואין הזמן עובר ממילא וצריך השגחה על זה ואם כן אין כוונת הפסוק בוספרה לה על הספירה אלא על ההשגחה שיהיו נקיים ולא למצוה לכך אין לה למנות. זהו הנלע"ד לדחות עיקר דברי השל"ה. אבל לדידן אפילו אם יהיבנא ליה להגאון השל"ה סברתו שפסוק זה וספרה לה למצוה הוא אכתי אין לדבריו קיום בנשי דידן דהרי זה פשוט אף אם נימא שהיא מצוה מ"מ מצוה זו שייכא להטבילה דאטו אם לא תטבול כלל ואין רצונה לטבול מי יש מצוה בספירה הזו אתמהה

 

8.  What issur deoraysa does a metzora have to transgress in order to become tahor.

Shaving his head and face with a razor- 14:9 – a double issur for any man, and an extra issur if he is a nazir, but a metzora who needs to become tahor has to shave all his hair.

והיה ביום השביעי יגלח את־כל־שערו את־ראשו ואת־זקנו ואת גבת עיניו ואת־כל־שערו יגלח וכבס את־בגדיו ורחץ את־בשרו במים וטהר

Just interesting – the Gimmel in והתגלח is written large. Reasons given are:

1.    Three people have this halacha of being shaved as bald as an egg- The initial group of Leviim during their inauguration, every nazir after his term ends; and the metzora.

2.      That this taglachas supersedes three issurim – peios harosh, peios hazakan, and nazir. (Some meforshim say they did not cut their peiyos.)

3.      That a boy’s first haircut should be at three years old.  I’m not making this up. It is said in the name of the Arizal. And it’s passuk 33, so you should do it on Lag BaOmer. If you believe that the passuk numbering is holy, which is isn’t. Even though נעשה ונשמע is 24:7.

 

7.  What word in the parsha can be either a verb or an adjective.  Hint: it's a color.

Yarok. ‘Green’ and ‘will spit’.

Green- 14:37

וְרָאָה אֶת־הַנֶּגַע וְהִנֵּה הַנֶּגַע בְּקִירֹת הַבַּיִת שְׁקַעֲרוּרֹת יְרַקְרַקֹּת אוֹ אֲדַמְדַּמֹּת

Spit- 15:8

וְכִי־יָרֹק הַזָּב בַּטָּהוֹר

9.   A man came to Rav Chaim Kanievsky with a shailah. He had a very uncomfortable rash or psoriasis which he showed to Reb Chaim. The doctor had prescribed a medicated ointment. The question was whether he could put it on the rash on Shabbos, or whether there would be an issue of dissolving a thick cream or refuah on Shabbos. Rav Chaim asked to see the rash and said "If the medicine is to cure the rash, and not just for the discomfort, you should be asking whether you can use the cream during the week, not only on Shabbos, because the rash has the symptoms of tzaraas, and the Torah forbids removing the signs of Tzaraas." 

Was this man allowed to walk into the old city of Yerushalayim?

Yes, he is allowed to go into Yerushalayim. 

The Tuma and Tahara status, and the banishment of the Metzora, only go into effect when the Kohen says "Tamei" or "Tahor" (as the Meiri says in MK 7b d'h אפילו,  

'אפילו היו סימני טומאה של מצורע או סימני –רפואה ניכרים לכל אדם אינו לא טמא ולא טהור, עד שיטמאנו הכהן או יטהרנו'.)

Rav Kanievsky was not a Kohen so despite his psak halacha, the man remains tahor.

However, the prohibition of removing signs of Tzaraas is inherent. It is Safeik Issur Deoraysa to remove what might be symptoms of tzaraas (Devarim 24:8, השמר בנגע הצרעת) until an expert, Kohen or non-Kohen, says that they are not tzaraas.   

Note: There is one and only one solitary shittah that obvious tzaraas is immediately tamei, with or without a kohen. That is the Yaavetz, שו"ת שאילת יעבץ א, קלח. The only achron  (the Minchas Yitzchak in  ה, א, יד; ו, קלב ד"ה והנה) who cites him lehalacha does so for purely political reasons, to keep people off of the Har Habayis, an issur kares.   Everyone else only mentions him as a curiosity: 

Ayeles Hashachar here in 13:2;   Lehoros Nassan, 13:2;  and more.

Shemini 2025

Reminder. These are not tests to see how much people know. Just knowing the answer is not useful here.  The answers require proof from specific words in the parsha. Assume that every question begins with "Where to we see in this parsha that...."

In 2025/pei hei, I asked 1,4,7,9-10, and 12.

1.  In what two contexts does this parsha state: "A fire came out from before Hashem" and how are they related?

2.  Who is referred to in this parsha as someone's "uncle"?

3.  Identify the four pairs of brothers who appear in this parsha.

4.  Where in the parsha are people described as "brothers" when they were really cousins?

5.  Where do find a commandment to take things מחוץ למחנה.

6.  What is the source of the halacha that an aveil can not cut his hair and must tear kriah.

7. In this week's parsha, we find two cases of people who paskened a halacha without consulting with Moshe Rabbeinu.  The first case resulted in severe punishment, the second case did not.

8.  Name the four animals that display only one sign of kashrus.

9.  In what way is an earthenware vessel more resistant to becoming tamei than any other type of vessel.

10.  In what way is the tuma of an earthenware vessel more persistent than any other type of vessel. 

11.  If a person has a tamei thing inside his body, can he become tahor?

12.  Show me two ways of describing the negative or the opposite of Tumah. 

  

1.  In what two contexts does this parsha state: "A fire came out from before Hashem" and how are they related?

The expression "And a fire came out from before Hashem" is used to describe consuming the korban olah and its fats (9:24), and also to describe the consuming of Nadav and Avihu, the sons of Aaron, who brought a foreign fire into the Mishkan (10:2).

ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים

ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני ה'

They are related because Nadav and Avihu were punished for bringing their own fire for the Ketores, instead of waiting for the fire from before Hashem.

10:1

ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם

 

2.  Who is referred to in this parsha as someone's "uncle"?

Uziel is the uncle of Aharon (10:4).

ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן

 The sons of Kehas were Amram, Yitzhar, Chevron, and Uziel.

3.  Identify the four pairs of brothers who appear in this parsha.

(1) Moshe and Aharon, (2) Nadav and Avihu, (3) Elazar and Isamar, (4) and Mishael and Eltzafan, the sons of Uziel who are asked to carry the bodies of Nadav and Avihu out of the Mishkan (10:4).

4.  Where in the parsha are people described as "brothers" when they were really cousins?

Eltzafan and Mishael are asked to carry the bodies of Nadav and Avihu out of the Mishkan.  Eltzafan and Mishael are the first cousins once-removed of Nadav and Avihu, but are referred to as their brothers (10:4).

ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה

 

5.  Where do find a commandment to take things מחוץ למחנה.

The Chatas of Aharaon and of the Tzibur, 9:11  

ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה

The bodies of Nadav and Avihu. 10:4

ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את־אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה 

ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה

6.  What is the source of the halacha that an aveil can not cut his hair and must tear kriah.

10:6

ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר  בניו ראשיכם אל תפרעו  ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו

 indicating that other aveilim are obligated to do so.

 

7.  In this week's parsha, we find two cases of people who paskened a halacha without consulting with Moshe Rabbeinu.  The first case resulted in severe punishment, the second case did not.

In 10:1-2 Nadav and Avihu brought outside fire to burn the Ketores. In 10:19 we see that Aharon paskened that he had to burn the Korban Chatas of Rosh Chodesh even though he had been told to eat the Chatas of inauguration.

8.  Name the four animals that display only one sign of kashrus.

11:4,5,6,7 - Camel, shafan, hare, and pig.

אך את־זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את־הגמל כי־מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם

ואת־השפן כי־מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם

ואת־הארנבת כי־מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם

ואת־החזיר כי־מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא־יגר טמא הוא לכם

 

9.  In what way is an earthenware vessel more resistant to becoming tamei than any other type of vessel.

It only can become tamei from the inside, not if it is touched on the outside. 11:33.

וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא

 10.  In what way is the tuma of an earthenware vessel more persistent than any other type of vessel. 

All other vessels can be purified from Tuma through tevilla. Earthenware vessels can never be purified.

11:32

וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר

11:33

וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו

11.  If a person has a tamei thing inside his body, can he become tahor?

Yes. 11:40,  the din of tumah bluah or maga beis hastarim.

והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב

  

12.  Show me two ways of describing the negative or the opposite of Tumah. 

Taharah and Kedusha.

Tumah/Tahara, 11:47

להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל

and

Tumah/Kedusha, 11:44

כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ 

Vayikra 2025

In 2025, I asked 1, 2 and 3, 7, 9, and 11.

Remember: We do not want just answers to these questions. The whole point of these questions is for people to give an answer and show where he sees it in the parsha. 

1. At what point is the avodah of the Korban handed over to the Kohanim? What can the non-kohen owner of the Korban do before stepping back and giving the animal to the Kohanim to continue the Avodah?

2. Our dining room tables correspond to the מזבח.  (Br 55a, Mn 97a and Avos 3:3.) Besides the many mitzvos we do at our tables, in what specific way do we correlate the bread that we eat there with the offerings that are consumed by fire on the Mizbei'ach.

3. Although our tables correspond to the Mizbei'ach, we are allowed to eat two things which we are never allowed to burn on the Mizbei'ach. Except one of them, for one week each year.

4. Can something that is not burned on the Mizbeiach be called a Korban.

5. In this parsha, what animal is spelled two different ways, using the same three letters?

6. Identify the word that in our Parsha means ash but in other places means fat or luxury.

7. What kind of animal does not have to be free of blemishes to be brought as a korban.

8. Where in this Parsha is meat is referred to as "lechem" and matza as "Challah."

Or: In our Parsha, what does Lechem mean, and what does Challah mean.

9. Give me a case where if a man is obligated to bring a korban, and he says, oy, I can't afford this! We tell him, "Fine. If you can't afford a korban, then bring two korbanos!" 

10.  In 1:17 Rashi says (from Mn 110) that the expression 'ריח ניחוח לה,  a pleasing fragrance, is found by a זבח/animal sacrifice and by a מנחה, which is a few pounds of flour and two cups of oil, to show that it doesn't matter if you spend a lot or a little. All that matters is what is in your heart, that you did your best.  אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים  

In the Gemara, the term for "expansive" is גם, gimmel mem, and the term for "limited" is אך, aleph chaph; (אֶתִים וְגַמִים ריבויין. אַכִין וְרַקִין מיעוטין) How are these two words directly related to the לב, the heart?

11.  There was a custom in certain communities that when the Baal Korei would say the last words of the parshah, “ונסלח לו על־אחת מכל אשר־יעשה לאשמה בה”  everyone would rise and say the words of the piyyut of Shachris, לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי

What is the reason for this minhag?

12.  All the Korbanos that come for a חטא  or חטאת end with the word Selicha, with one exception. Which? Why?

13. Where does it say that teshuva begins with restitution.

1. At what point is the avodah of the Korban handed over to the Kohanim? What can the non-kohen owner of the Korban do before stepping back and giving the animal to the Kohanim to continue the Avodah?

A:   The owner leans on the Korban and he may do the Shechita of the Korban. Everything done after the shechita must be done by Kohanim only. 

1:4-5

וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו 

ושחט את־בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את־הדם וזרקו את־הדם על־המזבח סביב אשר־פתח אהל מועד

 2. Our dining room tables correspond to the מזבח. (Br 55a, Mn 97a and Avos 3:3.) Besides the many mitzvos we do at our tables, in what specific way do we correlate the bread that we eat there with the offerings that are consumed by fire on the Mizbei'ach.

A:   Salt 2:13.  SA OC 167:5, Rema:

 מצוה להביא על כל שלחן מלח קודם שיבצוע כי השלחן דומה למזבח והאכיל' לקרבן ונא' על כל קרבנך תקריב מלח (ב"י בשם שבולי הלקט) והוא מגין מן הפורענות (תו' והגהת אשיר"י פ' כיצד מברכין וע"ל ס"ס ק"ע)

3. Although our tables correspond to the Mizbei'ach, we are allowed to eat two things which we are never allowed to burn on the Mizbei'ach. Except one of them, for one week each year.

A:   Chametz and honey, 2:11, 'כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה. Rav Hirsch has an interesting approach - this reminds us that luxuries may be enjoyed but should never be aspired to.

4. Can something that is not burned on the Mizbeiach be called a Korban.

A:   Yes.

2:11-12

כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'

קרבן ראשית תקריבו אתם לה' ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח

5. In this parsha, what animal is spelled two different ways, using the same three letters?

A:   A sheep is sometimes called a kesev (3:7) and sometimes called a keves (4:32).  

One Rishon, the Moshav Zkeinim in 3:7, says in the name of the Rosh that a kesev is bigger. The Malbim says this as well in his Kad HaKemach.  See along the same lines the Netziv in 1:10 a and Reb Meir Simcha in 5:6. However, the Mishna Berura, from the Magen Avraham, says they mean the same exact thing: issue is if you find an error in a sefer Torah, do you have to put it back and start over with another one. 143:sk26:

אבל טעות שנשתנה במבטא אף שלא נשתנה הענין כגון כבש שהיה כתוב במקום כשב או שלמה שמלה צריך להוציא אחרת 

It's worth knowing that in that issue of taking out another sefer, the Yaavetz (II:108) brings that the Chavos Yair (which I can not find) says it's kosher!

Other cases of switched letters:  שמלה - שלמה, עיף - יעף, זוועה - זעווה, בהלה - בלהה

 

6. Identify the word that in our Parsha means ash but in other places means fat or luxury.

A:   Deshen.  Here, 1:16, אל מקום הדשן, and in Mei'ein Sheva Friday night, ומניח בקדושה לעם מדושני עונג זכר למעשה בראשית.   See Tehillim 63:6,  כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי, and Vayeilech, Devarim 31:20, כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן. Harav Avraham Isenberg says they are related because ash is used to fertilize land, just as manure is called a "fertilizer."

This curiosity is on display in the 50/50 split among the mefarshim of Tehillim 20:4.

יִזְכֹּר כׇּל־מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה

7. What kind of animal does not have to be free of blemishes to be brought as a korban.

A:  Birds. Also doesn’t matter whether male or female. It says Tamim by every korban except bird korbanos.

תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות

8. Where in this Parsha is meat is referred to as "lechem" and matza as "Challah."

Or: In our Parsha, what does Lechem mean, and what does Challah mean.

A:     

Meat - Eimurim, at 3:16,

 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח. 

Matza, the Menachos at 2:4,

 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן. 

On a side, note, the ibn Ezra brings an opinion that because they are called Challos, these matzos need to be round, not square - ויש אומרים עגולות מלשון חלילה בדברי קדמונינו. 

9. Give me a case where if a man is obligated to bring a korban, and he says, oy, I can't afford this! We tell him, "Fine. If you can't afford a korban, then bring two korbanos!" 

A:  Oleh v’yoreid. Shor for a Korban Asham, and Ofos, one Chatas and one Olah.

 

10.  In 1:17 Rashi says (from Mn 110) that the expression 'ריח ניחוח לה,  a pleasing fragrance, is found by a זבח/animal sacrifice and by a מנחה, which is a few pounds of flour and two cups of oil, to show that it doesn't matter if you spend a lot or a little. All that matters is what is in your heart, that you did your best.  אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים  

In the Gemara, the term for "expansive" is גם, gimmel mem, and the term for "limited" is אך, aleph chaph; (אֶתִים וְגַמִים ריבויין. אַכִין וְרַקִין מיעוטין) How are these two words directly related to the לב, the heart?

A:    From the Ben Ish Chai:  Heart is leiv, lamed beis. The letters that precede them are gimmel and mem- Gam. The letters that follow them are aleph and chaph- Ach. When it comes to בין אדם למקום, there is no difference between them. All that matters is that they come from the heart.

11.  There was a custom in certain communities that when the Baal Korei would say the last words of the parshah, “ונסלח לו על־אחת מכל אשר־יעשה לאשמה בה”  everyone would rise and say the words of the piyyut of Shachris, לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי

What is the reason for this minhag?

A:  We avoid concluding a section of Krias HaTorah with something unpleasant (Shulchan Aruch, Orach Chaim 138). To recast these words in a positive light, they would make this proclamation, for which “le’ashmah vah” (לאשמה בה) is a notrikon, and acronym: לאל אשר שבת מכל המעשים ביום השביע

These words were chosen because the Gemara in Shabbas 118b says

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְשַׁמֵּר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה [כְּדוֹר] אֱנוֹשׁ  מוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹּאת וְגוֹ׳ מֵחַלְּלוֹ״. אַל תִּקְרֵי ״מֵחַלְּלוֹ״ אֶלָּא: ״מָחוּל לוֹ״.

פרדס יוסף, ילקוט הגרשוני

 

12.  All the Korbanos that come for a חטא  or חטאת end with the word Selicha, with one exception. Which? Why?

A:   Baal HaTurim 4:7. The Chatas of the Kohen Gadol does not end with selichah. He explains that a Kohen Gadol only brings a Chatas for a mistake he made in paskening for himself, and a mistake of halacha counts as an intentional sin (שגגת תלמוד עולה זדון), for which kapara is much harder to get.

מזבח קטרת הסמים בפרשת כהן משיח כתיב קטרת הסמים ובפרשה שאחרי' לא כתיב הסמים לפי שכהן גדול מתעשר בקטור, הוסיף לו' סמים. בכל הכפרות כתיב כפרה וסליחה חוץ מכהן גדול לפי ששגגת תלמוד עולה זדון:

 

13. Where does it say that teshuva begins with restitution.

A:   5:34-5

אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ׃

וְאֶת אֲשָׁמוֹ יָבִיא לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן׃

Pekudei 2025

1. What is another word for the Machatzis Hashekel coin.

2. Medrashim indicate that the Mishkan is a microcosm, that it corresponds to the whole Earth; that what we do in the Mishkan spiritually elevates the entire world. What word is used both at the completion of the creation of the world and at the completion of the building of the Mishkan?

3.  Of all the precious metals collected for the Tabernacle, which had the largest amount?

4. Who did the avoda during the eight days of preparation of the Mishkan?

5. Give me a passuk where the word "מסע"  "massa" means when they were not traveling, when they were camped.

6. In  38:29-31 it says that the copper donation was used for the outside Mizbei'ach and the outdoor Adanim and spikes:

 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע־מאות שקל 

ויעש בה את־אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת אשר־לו ואת כל־כלי המזבח 

ואת־אדני החצר סביב ואת־אדני שער החצר ואת כל־יתדת המשכן ואת־כל־יתדת החצר סביב

Something made of copper is missing. Why is it missing?  

7. Where does it mention begadim that were not worn by people?

1.What is another word for the Machatzis Hashekel coin.

Beka.  38:26,

בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ 

2. Medrashim indicate that the Mishkan is a microcosm, that it corresponds to the entire Earth; that what we do in the Mishkan perfects the entire world. What word is used both at the completion of the creation of the world and at the completion of the building of the Mishkan?

40:33, 

ויקם את־החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את־מסך שער החצר ויכל משה את־המלאכה

and 39:32,

וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה' אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃

like Breishis 2:1-2

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם 

ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה

This is alluded to in the Baal HaTurim here:

ותכל. אית לומר כי עתה כלה מלאכת כל העולם:

This is also indicated in Brachos 55a, 

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ. כְּתִיב הָכָא: ״וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחׇכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת״, וּכְתִיב הָתָם: ״ה׳ בְּחׇכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה״. וּכְתִיב: ״בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ״.

and at length in the Medrash Tanchuma in Pekudei 2.

אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי אַסִּי, לָמָּה הוּא אוֹמֵר, ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ (תהלים כו, ח), בִּשְׁבִיל שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד בְּרִיאַת עוֹלָם. כֵּיצַד, בָּרִאשׁוֹן כְּתִיב: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וּכְתִיב: נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה (תהלים קד, ב). וּבַמִּשְׁכָּן מַה כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ יְרִיעֹת עִזִּים (שמות כו, ז). בַּשֵּׁנִי, יִהְי רָקִיעַ, וְאוֹמֵר בָּהֶן הַבְדָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם (שמות כו, לג). בַּשְּׁלִישִׁי כְּתִיב מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: יִקָּווּ הַמַּיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת וְגוֹ' וְנָתַתָּ שָׁמָּה מָיִם (שמות ל, יח). בָּרְבִיעִי בָּרָא מְאוֹרוֹת, דִּכְתִיב: יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב (שמות כה, לא). בַּחֲמִישִׁי בָּרָא עוֹפוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף. וּבַמִּשְׁכָּן, כְּנֶגְדָּן לַעֲשׂוֹת קָּרְבָּנוֹת, כְּבָשִׂים וְעוֹפוֹת. וּבַמִּשְׁכָּן, וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׁי כְנָפַיִם לְמַעְלָה (שמות לה, כ). בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ (בראשית א, כז), בִּכְבוֹד יוֹצְרוֹ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב אָדָם, שֶׁהוּא כֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁנִּמְשַׁח לַעֲבֹד וּלְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי ה'. בַּשְּׁבִיעִי, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וַתֵּכֶל כָּל עֲבוֹדַת בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אֹתָם מֹשֶׁה. בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב: וַיְכַל אֱלֹהִים. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת (במדבר ז, א). בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּתִיב: וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ. וּבַמִּשְׁכָּן כְּתִיב: וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ (במדבר ז, א). וְלָמָּה הַמִּשְׁכָּן שָׁקוּל כְּנֶגֶד שָׁמַיִם וָאָרֶץ. אֶלָּא מַה שָּׁמַיִם וָאָרֶץ הֵם עֵדִים עַל יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ (דברים ל, יט), אַף מִשְׁכָּן עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. לְכָךְ נֶאֱמַר: ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְגוֹ'. 

It is worth mentioning another Baal HaTurim. In the tefilla Friday night, we say חמדת ימים אותו קראת. Many point out that nowhere does Hashem call Shabbos the Chemdas Hayamim. So the Baal HaTurim in Breishis 2:2 says 

ויכל אלהים תרגום ירושלמי וחמד זהו שאמרו חמדת ימים אותו קראת. 

We don't have this Targum on that passuk, but the Baal HaTurim did. Knowing that ויכל connotes "precious" or "beloved" sheds light on the use of the term here. It also is helpful for a Shabbos Sheva brachos, when you talk about the Kallah. 

And once we're talking about that pshat in vayechal, here's a nice thought from the Tzror haMor, also very apropos to the Mishkan.

 ולזה אמרו כי ויכלו הוא לשון חמדה כמו נכספה וגם כלתה. ויכל אלהים ביום ז' ויחמד כי ה' חמד בהם להכינם לשבתו וזהו ויכלו שנכספו לפניו שמים וארץ. וכן ויכל אלהים ביום השביעי ויחמד ביום ז' מכל שאר הימים. וזהו שאמרו חמדת ימים אותו קראת. וכן ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה 

לפי שהשבת נתן קיום לכל הדברים. ולכן חמד השם ביום ז' יותר מכל המלאכות שעשה אחר שהיום הזה נתן קיום לכל הדברים ולכל המלאכות ולפי שיום השבת נותן כח לכל הדברים. 

ולכן צותה התורה שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים וכו' בענין שיעבור עליהם יום השבת ויתן להם כח וקיום. וכן צוה השם המילה שתהיה בשמיני בענין שיעבור עליו שבת ויתן לו כח וקיום לסבול המילה.

ואם יהיה פי' ויכל אלהים כפשוטו זהו הפי' הנכון והאמיתי כי אע"פ שנגמרו כל המלאכות בו' ימים עם כל זה לא היה להם קיום גמור כאומרו עמודי שמים ירופפו עד שבא יום שבת ונתן להם קיום וזהו ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה כי ביום השבת כלה כל המלאכות ואחר השבת נתן להם הכח הראוי לכל אחד ואחד.

3.  Of all the precious metals collected for the Tabernacle, which had the largest amount?

Silver, with a tally of 100 kikar and 1,775 shekels, is collected in the greatest amount (Exodus 38:25).

Copper was 70 kikar and 2,400 shekel, gold was 29 kikar and 730 shekel.

4. Who did the avoda during the eight days of preparation of the Mishkan?

Moshe, as seen in perek 40, and Rashi says in 40:29. 

5. Give me a passuk where the word "מסע"  "massa" means when they were not traveling, when they were camped.

End of the parsha, 40:36, 37, 38.

וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃ 

וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃ 

כִּי֩ עֲנַ֨ן ה' עַֽל הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כׇל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־מַסְעֵיהֶֽם׃

6. In  38:29-31 it says that the copper donation was used for the outside Mizbei'ach and the outdoor Adanim and spikes:

 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע־מאות שקל 

ויעש בה את־אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת־מכבר הנחשת אשר־לו ואת כל־כלי המזבח 

ואת־אדני החצר סביב ואת־אדני שער החצר ואת כל־יתדת המשכן ואת־כל־יתדת החצר סביב

Something made of copper is missing. Why is it missing?  

The Kiyor was also copper, as it says in 30:18, ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה

Why doesn't the Torah give us an accounting for the copper collected to make the Kiyor?

Because they were made with a special donation of women's mirrors, as it says in 38:8,

ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד

7. Where does it mention begadim that were not worn by people?

39:41.

את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן

Rashi in 39:1 - This was for the travel covers for the golden Keilim

ומן התכלת והארגמן וגו'. שֵׁשׁ לֹא נֶאֱמַר כָּאן, וּמִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין בִּגְדֵי שְׂרָד הַלָּלוּ בִּגְדֵי כְהֻנָּה, שֶׁבְּבִגְדֵי כְהֻנָּה הָיָה שֵׁשׁ, אֶלָּא הֵם בְּגָדִים שֶׁמְּכַסִּים בָּהֶם כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁעַת סִלּוּק מַסָּעוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם שֵׁשׁ:

But!  The Chasam Sofer says this refers to the uniforms worn by the Leviim when they were on duty in the Mishkan/Mikdash.

חת"ס עה"ת (כי תשא עמ' קלח) על הפסוק "בגדי השרד" - שהם היו בגדים מיוחדים ללויים העשויים מתכלת וארגמן.

Most others say like Rashi, that these were travel covers for the keilim, and the Leviim wore plain linen. Example: 

רמב"ם הלכות כלי המקדש פרק י

זה שאתה מוצא בדברי נביאים שהכהנים היו חוגרין אפוד בד לא היו כהנים גדולים, שאין האפוד של כ"ג אפוד בד, ואף הלוים היו חוגרין אותו שהרי שמואל הנביא לוי היה ונאמר בו נער חגור אפוד בד, אלא אפוד זה היו חוגרים אותו בני הנביאים ומי שהוא ראוי שתשרה עליו רוח הקדש להודיע כי הגיע זה למעלת כהן גדול שמדבר על פי האפוד והחשן ברוח הקדש